פיצויי פיטורין לשומר שפוטר עקב חשד בביצוע גניבה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בחודש אפריל 2007, התובע החל לעבוד בתפקיד שומר לילה בשדה של מושב, עד שפוטר לאחר כשלוש שנים, בחודש נובמבר 2010 בעקבות גניבה שאירעה במושב. לאחר פיטוריו פנה התובע אל בית דין אזורי לעבודה בירושלים ודרש לקבל מהמושב פיצויי פיטורין, דמי הבראה של שלוש שנים וזכויות נוספות.

התובע ביצע את השמירה יחד עם אחיו תמורת סכום של 5,000 שקלים, וכל אחד מהם הרוויח שכר בסך 2,500 שקלים. האחים עבדו לחלופין בין השעות שמונה בערב עד חמש לפנות בוקר, עד שעבודתם הופסקה עקב חשד במעורבותם בגניבה. לטענת התובע הוא לא קיבל שכר עבור חודשים נובמבר ודצמבר 2010, וכי משכורתו לא הגיעה לשכר מינימום, בנוסף טען כי מגיע לו גמול על עבודה בשעות נוספות ועבודה בשבתות, הוצאות נסיעות, פדיון חופשה ודמי חגים.

התובע קיבל דמי חסות כדי למנוע גניבות ולא שכר עבודה

מנגד טען נציג מטעם הנהלת המושב כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד מעביד, לכן יש לדחות את התביעה. הנציג הסביר כי במהלך אותה תקופה היו גניבות רבות בשדות המושב, ומאחר שהתובע עבד קודם לכן בחקלאות בשדות המושב, ואף עמד בראש כנופיה והיה ידוע כמי שקשור לאותן גניבות, שולם לו מידי חודש סכום כדמי חסות ולא שכר עבודה, כדי להביא להפסקת הגניבות או להפחית אותן.

המעסיק טען כי התובע לא פוטר מתפקידו, אלא בחודש נובמבר 2010 אירעה גניבה גדולה משדות המושב, והתובע נעצר כחשוד בביצוע הגניבה על ידי המשטרה ולאחר המעצר הוא הפסיק להתייצב לשמירה והופסקה ההתקשרות עמו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, דחה בית הדין את הטענה כי התמורה ששולמה לתובע מידי חודש בחודשו, היתה כדמי חסות ולא שכר עבודה, ואף קבע כי לא הוכח שהתובע היה קשור לגניבה, או לאחת מהגניבות שאירעו בשדות המושב לפני תחילת עבודתו או במהלכה.

לא הוכח כי התובע היה מעורב בביצוע הגניבות במושב

בית הדין ציין כי מדובר בטענות חמורות אודות מעשים פלילים שיש להוכיחן בראיות ברורות, ואין די בשמועה פורחת שהתובע עומד בראש כנופיה, כדי לבסס קביעה עובדתית זו, ובמקרה זה החקירה הסתיימה והתיק נסגר בנימוק שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמיד את התובע לדין.

בית הדין קבע כי לאחר שהוגשה תלונה במשטרה נגד התובע בטענה שהיה קשור לגניבה, היה על המעסיק לפטרו או לפעול להשבתו לעבודה כיוון שיחסי העבודה לא הסתיימו על ידי מי מהצדדים. לפיכך אי הזמנתו לשוב לעבודה לאחר שנעצר, מהווה למעשה פיטורין, לכן התובע זכאי לפיצויי פיטורין בגין תקופת עבודתו.

בנסיבות אלו התביעה התקבלה ונקבע כי התובע זכאי לקבל מהמושב סכום של 41,100 שקלים, הכולל: דמי הבראה, פדיון חופשה, החזר הוצאות נסיעה ופיצויי פיטורין. בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 שקלים.

ס"ע 8205-08-11