עובד בתחום האינסטלציה דרש לקבל שכר בגין זמן נסיעה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

התובע עבד למעלה משלוש שנים בחברה העוסקת בתחום האינסטלציה, ובתום יחסי העבודה, הגיש נגד החברה תביעה לפיצויי פיטורין וזכויות עובדים להם הוא זכאי. במקביל המעסיקה הגישה תביעה שכנגד בגין נזקים שגרם במסגרת עבודתו. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע בסוגיה זו. 

בחודש פברואר 2009 התובע, המתגורר בצפון הארץ, החל את עבודתו בחברה, במסגרתה נשלח לבצע עבודות שיפוצים ואינסטלציה באזורים שונים במרכז הארץ. לטענת התובע זמן הנסיעה לכל כיוון היה בממוצע של שעה וחצי בהלוך וכשעתיים בדרך חזרה.

בסיום יום העבודה התובע הגיע הביתה לאחר שעתיים

התובע הצהיר כי מדי יום נאסף על ידי הסעה מטעם החברה בסביבות השעה 5:30 בבוקר מביתו, והגיע לאתר העבודה בשעה 7:00. בסביבות השעה 15:30 הוא סיים לעבוד, ויצא לכיוון ביתו בסביבות השעה 16:00, כאשר הנסיעה הביתה היתה תמיד ארוכה יותר בגלל פקקי התנועה ולא היתה פחות משעתיים ולרוב אף יותר.

בחודש אפריל 2012, מסר התובע מכתב דרישה למעסיקה, ודרש לקבל תשלום עבור זכויות סוציאליות מכוח חוקי המגן של דיני עבודה ומתוקף צו ההרחבה בענף הבניה והעבודות הציבוריות שחל על יחסי עובד מעביד, לפיו על המעביד לפצות את העובד בעד זמן הנסיעה הרגיל העולה על חצי שעה לכל כיוון נסיעה. עוד ציין במכתב כי החברה מעולם לא שילמה לו בעד זמן הנסיעות, לכן פנה אליה בדרישה לשלם שכר בגין זמן נסיעה לעבודה וממנה.

לטענת התובע, הוא היה מוכן לשקול את התפטרותו אולם מאחר שלא היתה התייחסות לאמור במכתבו, והמעסיקה לא נענתה לדרישותיו המעוגנות בהוראות צו ההרחבה, הוא נאלץ להתפטר לאחר כחודש ימים, ולפיכך תבע פיצויי פיטורין ואת תשלום מלוא זכויותיו עקב סיום העסקתו, לרבות זמן נסיעות, דמי גמולים לפנסיה, פדיון חופשה ודמי הבראה.

המעסיקה טענה כי זמן הנסיעות מגולם בתלוש השכר

מנגד טענה המעסיקה כי שעות העבודה הנקובות בתלושי השכר כוללות את זמן הנסיעה אל העבודה וממנה, וכי בפועל התובע הועסק 6 שעות בלבד וקיבל תשלום עבור 9 שעות עבודה. לראיה הציגה צילום של כרטיסי עבודה ותלושי השכר ותדפיס של המערכת הממוחשבת שהותקנה ברכב ההסעה.

בכתב התביעה שהגישה המעסיקה, יוחסו לתובע נזקים בסכום של 20,020 שקלים בגין נטילת לוחות חשמל וחומרים השייכים לחברה לביצוע עבודות אינסטלציה, ובגין חשבוניות שהוצגו כביכול בגין חומרים שנרכשו עבור החברה, בשעה שהתובע שלשל את התמורה לכיסו.

בעת חקירתו הנגדית התובע הודה כי קיבל לוחות חשמל בשווי של 2,000 שקלים, אולם טען כי מדובר במתנה, ואף טען כי קיבל החזר בגין חשבוניות שהגיש ואישר שאין מדובר בחומרי בניין שנרכשו עבור החברה.

התובע הצליח להוכיח כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין עקב נסיבות התפטרותו

לאחר שמיעת טענות הצדדים השתכנע בית הדין כי התובע זכאי לפיצויי פיטורין מאחר שהוכיח כי המעסיקה לא התכוונה לפעול לתיקון תנאי העסקתו ולשלם את ההפרשים ברכיבים אותם פירט הן במכתב הדרישה והן במסגרת תביעתו בבית הדין. התביעה שכנגד התקבלה בחלקה, ביחס ללוחות החשמל וביחס לחשבוניות שהתובע הציג לנתבעת.

בסופו של דבר, קבע בית הדין כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 61,200 שקלים, כולל פיצויי פיטורין, תשלום בגין זמן נסיעות וזכויות נוספות, וקבע כי מסכום זה יקוזז סך של 13,020 שקלים בגין התביעה שכנגד.

סע"ש 12624-08-12