תביעה נגד מעסיק עקב אי תשלום משכורת אחרונה

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.7 מתוך 5

בתחילת חודש ספטמבר 2014, התובעת החלה את עבודתה כמזכירה אצל הנתבעת. במהלך תקופת העסקתה שולם שכרה בהעברה בנקאית ולאחר כארבעה חודשים, בינואר 2015, הודיעה התובעת על הפסקת עבודתה, ויחסי עובד מעביד הסתיימו.

התובעת טענה כי השכר עבור החודש האחרון בעבודתה לא שולם ולמרות פניות חוזרות ונשנות המעסיקה התחמקה מתשלום השכר במועד, על כן לא נאלצה לפנות אל בית דין אזורי לעבודה בחיפה ולהגיש תביעה בגין תשלום השכר בצירוף פיצוי בגין הלנת שכר.

המנהל השתמש בתירוצים שונים כדי לא להעביר לעובדת את השכר

התובעת ציינה כי במהלך חודש פברואר היא ניהלה תכתובת במסרונים עם מנהל החברה בנוגע לתשלום השכר, כדי לברר מדוע הוא לא מועבר אליה. המנהל גרר ומשך אותה בתירוצים שונים ומשונים, כאשר פעם טען כי הוא חולה, פעם טען כי היא צריכה לחתום על מסמכים מרואה חשבון, ופעם ביקש את פרטי חשבון הבנק שלה לצורך ביצוע התשלום, למרות שהשכר הקודם שולם באמצעות העברה בנקאית והמידע היה ידוע למעסיקה.

כעבור חודש שלחה התובעת מכתב אל המעסיקה באמצעות עורך דינה, ודרשה לקבל את התשלום לחשבון הבנק ולשלוח אליה את תלוש השכר באמצעות פקס. בתגובה שלחה המעסיקה באמצעות הפקס מכתב בן שלושה עמודים, לפיו השיק ממתין לה במשרד, אולם על פי בקשתה הוא יישלח למשרד עורך דינה בצירוף העתק מתלוש השכר. התובעת טענה כי השיק לא נשלח אל עורך דינה, על כן נאלצה להגיש תביעה נגד המעסיקה.

הנתבעת טענה כי שלחה באמצעות דואר רגיל את השיק והתלוש

המעסיקה לא חלקה על זכות העובדת לתשלום שכר חודש ינואר 2015, ואף טענה כי ההמחאה היתה מוכנה במועד, אולם העובדת שנדרשה להגיע למשרד כדי לקבל את השכר לא עשתה כן, ולאחר כחודש ימים ההמחאה נשלחה למשרד עורך דין באמצעות הדואר. בנסיבות אלה, טענה כי אין מקום לחייבה בפיצויי הלנת שכר.

המעסיקה ציינה כי ההמחאה ותלוש השכר נשלחו בדואר רגיל ולא בדואר רשום, ואף ביקשה לקבוע מועד נוסף לדיון שבו תוכל להציג אסמכתא בדבר משלוח המכתב. מאחר שמדובר בתביעה שהתנהלה על דרך של דיון מהיר, הוחלט כי לא יקבע מועד נוסף לדיון.

המעסיקה לא הציגה מסמך המעיד על תשלום השכר

בית הדין התרשם כי עדותה של התובעת הותירה רושם אמין, כאשר מנגד מסר מנהל מטעם הנתבעת גרסה מגמתית שבה נתגלו סתירות, ואף התחמק ממתן מענה לשאלות מסוימות בסגנון תוקפני ומתנשא. עוד השתכנע כי המעסיקה ביקשה לגרום לעיכובים שלא לצורך, בדרך של התחמקות וגרירת רגליים. 

בית הדין ציין כי על פי חוק הגנת השכר, על המעסיק מוטלת האחריות להוכיח שהעובד קיבל את השכר במלואו ובמועד, ועליו להציג מסמך המעיד על העברה בנקאית, שיק שנמסר לעובד, אישור חתום, וכדומה. מאחר שהמעסיקה לא הציגה כל מסמך המעיד על תשלום, קבע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הלנת שכר.

בסופו של דבר התביעה התקבלה, ונקבע כי המעסיקה תשלם לתובעת תוך 15 ימים סך של 5,000 שקלים עבור שכר חודש ינואר, ועוד 2,000 שקלים כפיצוי בגין הלנת שכר בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ד"מ 57227-03-15