מורה בעל 30 שנות ניסיון דרש הפרשי שכר בהתאם לוותק

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

התובע, בעל 30 שנות ניסיון בהוראה, עבד במוסד חינוכי עצמאי כעשרה חודשים, ופנה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, בדרישה לתשלום הפרשי שכר על פי ותק ההוראה שלו. מנגד טענה הנהלת בית הספר כי התובע קיבל את מלוא שכרו ומלוא זכויותיו בהתאם לדין.

החל מחודש נובמבר 2010, תובע שימש כמורה למגמת אלקטרוניקה בבית ספר השייך לזרם החינוך העצמאי, תחת הנהגתו של רב. בתום שנת הלימודים, הוא קיבל מכתב פיטורין, וסיים את יחסי עובד מעביד.

לטענת התובע, מתחילת עבודתו בבית ספר, שולמה משכורתו לפי ותק של שנה אחת, למרות שצבר 30 שנות ותק. על כן דרש הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בהוראה, ובנוסף עתר לפיצויי פיטורין, פיצויים בגין הפרת הסכם העבודה ותשלום דמי הבראה וזכויות נוספות.

התובע לא הציג אישורים הנדרשים לקבלת שכר

הנתבעת טענה כי היא שייכת לזרם החינוך העצמאי, והתקציב למשכורות המורים ניתן על סמך פרופיל ההשכלה והוותק שלהם ממשרד החינוך. לפיכך התובע נדרש להציג אישורים מתאימים, על מנת לעדכן את מחלקת השכר, ונאמר לו מפורשות שאישורים שיוגשו לאחר חודש מאי, לא יוכלו לשמש אותם לקבלת תקציב ממשרד החינוך.

בחודש אוגוסט, יותר משמונה חודשים מתחילת העסקתו, הציג התובע אישורים רק על חמש שנים בהם לימד, ובוצעה לו לפנים משורת הדין השלמה של המשכורת בצורה רטרואקטיבית. ההנהלה ציינה כי בשלב המאוחר בו הציג את האישורים, היא לא היתה יכולה לקבל תקציב נוסף ממשרד החינוך עבור שכרו, ובשל חוסר אחריותו ורשלנותו, הוא אינו זכאי לתוספות בשכר על פי ותק של 30 שנה.

הנהלת בית הספר נדרשה להסדיר את התקציב טרם קיבלה את התובע לעבודה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי היה על הנהלת בית הספר לדווח למשרד החינוך על הוותק של התובע, שהיה ידוע לה טרם קיבלה אותו לעבודה, ולדאוג לקבל את התקציב בהתאם. עוד ציין כי אי קבלת תקציב אינו מהווה עילה לפגיעה בזכויות עובדים ופגיעה בשכרם.

בית הדין קבע לא היתה כל הצדקה לביצוע תשלומי שכר מופחתים שלא בהתאם לוותק האמיתי של התובע, אם זאת סבר כי אין להתעלם מהתנהגותו התורמת של התובע, שהיה יכול לפעול באופן מיידי ולהמציא את האישורים הנדרשים. בנסיבות אלה התביעה להפרשי שכר התקבלה.

התובע לא השלים שנת עבודה רצופה

בנוגע לפיצויי פיטורין, טענה הנהלת בית הספר כי התובע אינו זכאי להם, מאחר ועבד רק 10 חודשים, ולא השלים שנה רציפה. מנגד טען התובע, כי פוטר אחרי שסיים שנת הוראה מלאה, ונהוג להחשיב למורים תקופה זו כשנת עבודה. אולם התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו כשהסתפק בדבריו בלבד, על כן תביעתו לפיצויי פיטורין נדחתה.

בסופו של דבר חייב בית הדין את הנתבעת לשלם לתובע סך של 47,400 שקלים בגין הפרשי שכר ואי הפרשה לקרן השתלמות, בצירוף סך של 7250 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

סע"ש 54898-10-12