העובדת פוטרה בתום חופשת הלידה ודרשה פיצויים

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

התובעת הועסקה במשרה חלקית כמרפאה בעיסוק בגן לילדים בעלי צרכים מיוחדים, במשך כשבעה חודשים, עד צאתה לחופשת לידה בחודש דצמבר 2011. בתום שלושה חודשי החופשה, פנתה התובעת למנהלת הגן והודיעה לה על רצונה לשוב לעבודה, אולם בקשתה לא נענתה ובמקום היא קיבלה מכתב פיטורין.

בנסיבות אלה עתרה התובעת לבית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו, ודרשה פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, בניגוד לזכויות נשים בעבודה, ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מפיטוריה. בנוסף דרשה פיצויי פיטורין, ותשלום עבור זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתה במעון השיקומי, כגון: דמי חגים, הפרשות לפנסיה ודמי הבראה.

בין הצדדים היתה מחלוקת ביחס לנסיבות סיום יחסי העבודה

לטענת התובעת, כשבועיים לפני תום חופשת הלידה היא שוחחה עם מנהלת הגן, והודיעה על רצונה לשוב לעבודה, אך נמסר לה בתגובה, כי במהלך חופשתה, נקלטה לעבודה מטפלת בעיסוק אחרת והיא התבשרה על פיטוריה.

התובעת ציינה כי חוק עבודת נשים אוסר על פיטורי עובדת בתקופת ההריון והלידה, אלא אם התקבל היתר מיוחד לכך מאת שר העבודה והרווחה. בנוסף החוק אוסר על פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת בתקופה שלאחר סיום חופשת הלידה, ובנסיבות אלה דרשה פיצויים בגין פיטורין שלא כדין. 

העובדת נדרשה להמתין עד שייקלטו ילדים חדשים במעון השיקומי

מנגד טענה המעסיקה, כי התובעת ביקשה לשוב לעבודה רק לאחר חופשת הפסח, כלומר באמצע חודש אפריל, ומאחר שנקלטו שתי מרפאות בעיסוק אחרות בגן, היא נדרשה להמתין עד סוף החג, ונאמר לה במפורש כי במידה ויתקבלו ילדים חדשים, יהיה מקום להשיבה לעבודה. על כן לטענת הנתבעת, העובדת לא פוטרה, ואף מכתב הפיטורין נשלח אליה על פי בקשתה, על מנת שתוכל לקבל את זכויותיה מהמוסד לביטוח לאומי.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, ועיון במכתב הפיטורין, המפרט את נסיבות סיום יחסי עובד - מעביד, העדיף בית הדין את גרסת המעסיקה, לפיה נעשה ניסיון לבוא בדברים על מנת להציע לה שתשוב לעבודה למשך תקופה לא מוגדרת, עד לקליטת ילדים חדשים בגן, אולם התובעת סירבה להמתין וביקשה מכתב פיטורין.

לא ניתן משקל ממשי לאינטרסים של התובעת לשוב ולהשתלב בעבודה

עם זאת נקבע כי ניתן היה לאפשר לתובעת לשוב ולטפל בחלק מהילדים בהם טיפלה לפני צאתה לחופשת לידה, למרות אי הנוחות בדבר, ואף ניתן היה להעסיק אותה במשרה חלקית, עד שייקלטו במעון ילדים חדשים. עוד נקבע כי המעסיקה לא היתה רשאית להוציאה לחופשה כפויה ללא שכר, ועל כן משמעות אי השבתה לעבודה היא פיטורין שלא כדין בניגוד לחוק עבודת נשים.

בסופו של דבר קבע בית הדין כי התובעת זכאית לפיצויים מהמעסיקה בסך של 24,500 שקלים. סכום זה כולל פיצוי לפי חוק עבודת נשים, אי מתן הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין ותשלום עבור זכויות סוציאליות נוספות.

סע"ש 31786-12-12