האם התובעת פוטרה מחמת הריונה בניגוד לחוק עבודת נשים?

דרגו את המאמר

פקידה בצפון הארץ, הגישה תביעה לפיצויים, בטענה כי פיטוריה במהלך ההריון בוצעו שלא כדין בניגוד לזכויות נשים בעבודה. מנגד טען המעסיק, כי הפקידה כלל לא פוטרה, אלא נשלחה לחופשה יזומה בת יומיים בלבד, בעקבות מחדליה וליקויים בתפקודה.

בית דין האזורי לעבודה בחיפה נדרש להכריע האם התובעת פוטרה מחמת הריונה או מטעמים הנוגעים לתפקודה בעבודה, והאם היא זכאית לפיצויי פיטורין ולסעדים שונים נוספים.

התובעת שמשה כפקידה בחברה העוסקת בשיווק והתקנה של דודי שמש וחשמל ברחבי הארץ. התובעת שעבדה בסניף חיפה, קרוב לשנתיים וחצי במשרה מלאה, היתה אחראית בין היתר על מענה טלפוני, קבלת הזמנות, הנפקת חשבונות, תיאום סידורי עבודה, ועוד.

בחודש נובמבר 2011 התובעת נכנסה להריון, ומסרה הודעה על כך לממונים עליה. בהמשך שלחה, על פי בקשת המנהל, רשימת מועדים במהלכם תאלץ לאחר או להיעדר בשל בדיקות הקשורות בהריון.

התובעת התבקשה להחזיר את מפתחות המשרד

במהלך חודש מאי התובעת שלחה למנהל מכתב ובו הלינה על היחס כלפיה בתקופת ההריון, על שכר חודש אפריל שלא שולם ועל שעות העבודה. בתגובה קבלה מיד מכתב, בו נמסרה לה שורה של תלונות בנוגע לעבודתה, הכוללות: איחורים קבועים, ליקויים בתפקוד, הסתה ואיומים על עובדים. בסיום המכתב התבקשה התובעת להשאיר את מפתחות המשרד ולהפסיק עם האיומים. עוד באותו היום, הפסיקה התובעת לעבוד בחברה.

לטענת התובעת, היא סולקה מעבודתה לאלתר ללא הצדקה, ללא הודעה מוקדמת, ללא קבלת היתר לפיטורין בניגוד לחוק עבודת נשים וללא שימוע. עוד טענה כי היא פוטרה מחמת הריונה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

מנגד טענו הנתבעים, כי העובדת הוצאה לחופשה בת יומיים על מנת להרגיע את המצב, זאת לאחר שהמצב במשרד הפך לבלתי נסבל ואף עמד לפני קריסה עקב התנהגותה. עוד ציינו כי במהלך ההריון היא הרבתה להיעדר ללא סיבה מוצדקת, ועזבה את העבודה כפי רצונה. בנוסף היא נהגה בעובדים בזלזול, ואיימה עליהם. על כן היא קיבלה מכתב התראה מהמנהל והוצאה לחופשה יזומה, שלאחריה היתה אמור לשוב לעבודה.

הנתבעים טענו כי העובדת החליטה מיוזמתה לנטוש את מקום העבודה, והיא לא פוטרה, על כן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורין, ולפיצוי בגין פיטורין שלא כדין.

האם התובעת פוטרה או התפטרה מהעבודה?

לאחר עיון בראיות ושמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין, כי התובעת פוטרה מעבודתה, זאת על פי נוסח המכתב שקיבלה ביומה האחרון, בו התבקשה לנתק מגע עם צוות העובדים ולהחזיר את מפתחות המשרד. עוד נקבע כי אין במכתב כל אזכור ליציאה לחופשה בת יומיים בלבד, או לפרק זמן אחר ואף אין התייחסות לחזרה לעבודה.

עוד קבע בית הדין כי התובעת פוטרה בהיותה בהריון טרם יציאתה לחופשת הלידה, בניגוד להוראות חוק עבודת נשים, על כן היא זכאית לפיצוי בגובה השכר שהיתה מקבלת לו המשיכה בעבודתה במשך התקופה המוגנת.

בסופו של דבר קבע בית הדין כי התובעת זכאית לשכר עבודה בגין התקופה המוגנת (פיצוי ממוני), לפיצויי פיטורין, לפיצוי לא ממוני, ולדמי הבראה ופדיון ימי חופשה. בסך הכל הנתבעים נדרשים לשלם לתובעת סכום כולל של 85,000 שקל.

סע"ש 28334-07-12