www.ovdim.org.il

תביעה בעקבות אי תשלום שכר בימי המנוחה השבועית לאחר התפטרות

דרגו את המאמר

17,000 שקלים לטבח בגין עבודה ביום המנוחה השבועי

 

ס"ע 12263-09

 

מעסיקים רבים בענף המסעדנות פוגעים לא אחת בזכויות עובדים וזאת תוך "ניצול" העדר מודעותם של העובדים לחוקי העבודה המגנים עליהם. אי לכך, עובדים אשר זכויותיהם הקוגנטיות (הבסיסיות) לא שולמו להם כחוק, רשאים להגיש כנגד המעסיק תביעת הפרשי שכר. יצוין כי תביעה כאמור יכולה להיות מוגשת גם לאחר סיום יחסי העבודה. להלן תביעה אשר הוגשה על ידי טבח בעבור גמול עבודה במנוחה שבועית.

 

התובע הועסק במסעדה בתור טבח ו"גריל מן" במשך כשלוש שנים. תנאי עבודתו הוסדרו פעמיים בחוזה עבודה – פעם אחת באוגוסט 2005 (חמישה חודשים לאחר תחילת העסקתו) ופעם אחת בינואר 2007. במסגרת עבודתו, התובע עבד לא אחת בימי המנוחה השבועית. במרץ 2008 התובע הודיע על התפטרותו.

 

הסכמי העבודה אשר נערכו עם התובע הגדירו את משרתו באופן הבא – 26 משמרות בחודש, מתוכך 4 בימי המנוחה השבועית, בשכר של 5,500 ₪ נטו בחוזה הראשון, ו-7,000 ₪ נטו בחוזה השני. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי התובע קיבל שכר גלובלי אשר לא כלל גמול בגין עבודה בימי המנוחה השבועית.

 

המסעדה טענה כי החוזה כלל גם תשלום בעבור העבודה ביום המנוחה השבועית. לטענתה, חוזי העבודה אשר נחתמו על התובע עמדו במגבלותיו של סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (העוסק באיסור שכר כולל). כמו כן, המסעדה טענה כי התובע הועסק ב"משרת אמון" ומשכך לא הייתה כלל תחולה לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. בסיכומיה, המסעדה הציגה טענה נוספת. הפעם נטען כי התובע לא קיבל שכר כולל ושכרו כלל תגמול נפרד עבור משמרות בימי המנוחה השבועית. יצוין כי לא נמצאה הפרדה כאמור בתלושי השכר.

 

משרד אמון – תפקיד הנהלה

 

בית הדין לעבודה קבע, לאחר שקילת טענות הצדדים, כי יש לקבל את התביעה בכל הנוגע לתשלום עבור שעות עבודה בשבת ובחג. בפסק הדין צוין כי חוק הגנת השכר חל על עבודתו של התובע ומשרתו לא הייתה משרת אמון. הנתבעת ניסתה לטעון כי התובע הועסק ב"תפקיד הנהלה" ועל כן מדובר ב"משרת אמון". טענה זו נדחתה.

 

      קראו עוד בתחום:

 

המאפיינים העיקריים של תפקיד הנהלה מבחינת משרת אמון נקבעו בפסק דין אשר ניתן בע"פ (ארצי) 16/08 מדינת ישראל – משרד התמ"ת – בסט ביי רשתות שיווק בע"מ, בינואר 2009. בפרשת בסט ביי נקבע כי יש לפרש את המושג "תפקיד הנהלה" בתור תפקיד אשר נמצא כחלק מ"שכבת ההנהלה הבכירה בארגון". דהיינו, תפקיד אשר מעורב בהתוויות מדיניות הנהלת החברה תוך כדי הפעלה עצמאית של שיקול דעת שאיננו מוכתב ממדיניות זו.

 

כמו כן, לגבי שכר ותנאי עבודה, תפקיד הנהלה טומן בחובו, על פי רוב, שכר גבוה ותנאים מטיבים. בנוסף, נקבע כי מדובר באותם תפקידים אשר דורשים מהעובד לעמוד לרשות העסק בשעות בלתי שגרתיות (בין אם בשל טיב ומהות התפקיד, ובין בגין בקשה מפורשת מצד המעסיק).

 

בית הדין הארצי לעבודה עסק ב"משרת האמון האישי" בשורה ארוכה של פסקי דין. בין השאר נדון הנושא הנ"ל בע"ע (ארצי) 570/06 עו"ד עמוס אגרון – עו"ד זיוה כץ. בפרשת זיווה כץ נקבע כי משרת אמון אישי הינה משרה המקפלת בתוכה חובות לצד זכויות. דהיינו, מבחינת העובד, הרי שהאחרון מתחייב מתוקף תפקידו במידה מיוחדת של אמון. מבחינת המעסיק, מדובר אפוא במתן תנאים מטיבים (שכר גבוה, תנאים סוציאליים, רכב) וחשיפת העובד למידע רגיש של המפעל.

 

מן הכלל אל הפרט

 

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי לא ניתן לראות בטבח כאדם אשר הועסק ב"משרת אמון אישי" או ב"תפקיד הנהלה" במסעדה. "התובע לא נמנה עם שכבת ההנהלה הבכירה של החברה", נכתב בפסק הדין, "מדובר בטבח אשר אפילו לא ניתן להציבו עם ההנהלה בדרג הביניים". בית הדין ציין למשל כי התובע לא היה שותף לקביעת מדיניות המסעדה ושכרו לא היה גבוה במיוחד.

 

נקבע כי לא ניתן לקבל את טענות המסעדה לכך שהשכר כלל גם גמול בעבור שעות בעבור ימי מנוחה שבועית. "לא הובאה בפנינו כל ראיה לפיה שכרו של התובע כלל תגמול נפרד עבור עבודה בשבת, לא הוכח כי שכרו של התובע היה גבוה משמעותית מיתר העובדים בנתבעת", נכתב בפסק הדין, "עוד ייאמר כי הסכמתו של התובע לכאורה לקבלת תשלום שכר כולל לא הוכחה ואף אם הייתה מוכחת אין לה כל משמעות שכן מדובר בזכות קוגנטית של העובד אשר לא ניתן לוותר עליה".

 

בסופו של היום, בית הדין לעבודה פסק עבור התובע הפרשי שכר בסך כ-17,000 שקלים בעבור גמול עבודה בשבת. הסכום נקבע בהתאם לסידורי עבודה שהוצגו על ידי התובע במסגרת ההליך המדובר.

 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.