www.ovdim.org.il

עובד הועסק על ידי שניים - מעסיק פסיבי ומעסיק אקטיבי

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

העסקה במקום עבודה אחד – מערכת יחסי עבודה משולשת


בעידן הפרטה בו אנו מצויים, עובדים רבים מועסקים במתכונות העסקה מורכבות. לדוגמא, שכרם משולם על ידי אחד, אך אחר קובע את תנאי העסקתם. אחד מקבל אותם לעבודה, ואילו השני מפטרם. כיצד מאבחנים במקרים אלו יחסי עובד מעביד? דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה.

 

התובע עבד למעלה מעשר שנים בתפקידים שונים במשרד הביטחון כאשר מעסיקתו הינה מודיעין אזרחי. בין השנים 1996-2000 מילא התובע תפקידי אבטחה שונים באתרים של משרד הביטחון, והחל מיולי 2000 הועסק הוא בתפקיד בלדר ביחידת הדואר הפנימית של המשרד. לאורך כל שנות העסקתו, מודיעין אזרחי לא הייתה בעלת שליטה עליו והפיקוח על עבודתו הופקד בידי משרד הביטחון בלבד.


משרד הביטחון הכשיר את התובע לאורך כל שנות עבודתו, הוא קיבל רישיון נהיגה מיוחד של המשרד, וזכה לסיווג בטחוני מתאים. הכשרות אלו אפשרו גם את העסקתו האחרונה של התובע (נהג סגן שר). באפריל 2007 התפטר התובע מעבודתו והחל להיות מועסק ישירות על ידי משרד הביטחון בתור נהגו של סגן השר דאז – אפרים סנה.

 

עם כניסתו חתם התובע על חוזה עבודה ובו הוגדרה משרתו "משרת אמון". בהתאם לחוזה זה, נקבע כי חוזה העבודה יסתיים עם סיום כהונת השר. כחודשיים לאחר מכן, ובעקבות בחירת אהוד ברק לתפקיד שר הביטחון, סיים השר את כהונתו. התובע פוטר מבלי לקבל פיצויי פיטורים, לא ממודיעין אזרחי ולא ממשרד הביטחון.


מערכת יחסי עבודה משולשת


בטרם בית הדין לעבודה נדרש לבחון האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים, היה עליו להתייחס למערכת יחסי העבודה המשולשת. התובע הועסק על ידי מודיעין אזרחי, כאשר השליטה המוחלטת עליו הייתה של משרד הביטחון. מיהו אפוא מעסיקו בפועל של התובע – משרד הביטחון או מודיעין אזרחי.

 


הנשיאה, דורית בינייש, הגדירה לאחרונה את מערכות העבודה המשולשות כ"אחד הביטויים המובהקים של עידן ההפרטה בישראל". מדובר אפוא במערכות אשר מעסיקות לא אחת את בתי הדין לעבודה, כמו גם את מלומדי משפט העבודה.
 

במקרה דנן, ההלכה הרלבנטית ביותר הייתה ההלכה לפיה התמורות בשוק העבודה, ההעסקה ההולכת והגוברת של עובדים בתבניות "בלתי שגרתיות" מחייבת יצירת מודלים חדשים של עבודה המתאמים את המושגים המקובלים במשפט העבודה לשוק העבודה המודרני. במילים אחרות, יש לבחון את שאלת זכותו של התובע לפיצויי פיטורים באופן קונקרטי ובהתאם לפרשנותו התכליתית של חוק פיצויי פיטורים.


רציפות העבודה, האמנם?


סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי עובד אשר הועסק שנה אחת ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק אשר פיטר אותו. במקרה דנן, התובע לא טען כי הוא היה שכיר אצל מעביד אחד בכל שלוש תקופת עבודתו במשרד הביטחון. אי לכך, בית הדין קבע כי מקובלת עליו טענת הנתבעים לכך שבשתי תקופות עבודתו הראשונות, מעסיקתו הייתה מודיעין אזרחי בלבד.


האם מדובר בעבודה ב"אותו מקום עבודה"?


התובע טען למעשה כי קמה לו זכות לפיצויי פיטורים כמי שעבד באותו מקום עבודה במשך כל התקופה. החוק איננו מגדיר באופן מפורש מהו מקום עבודה אחד, וכאן נכנסים פרשנות החוק והפסיקה. ראשית, במבט ראשון על לשון הסעיף נדמה כי כוונתו של המחוקק הייתה לכך שמקום העבודה הוא מבחינת המובן המרחבי-גיאוגרפי של המילה. דהיינו, עובד המועסק במפעל כאשר המפעל משנה בעלות. עם זאת, מדובר בפרשנות מצמצת אשר נדחתה בפסיקתו של בית הדין הארצי (במסגרת פיטורי עובד אשר היה מועסק בכמה אתרי בנייה, תחת אותה חברה).


      קראו עוד בתחום:

 

במקרה דנן, בית הדין קבע כי התובע מילא באתרים שונים של משרד הביטחון שורה של תפקידי אבטחה. אי לכך, לא ניתן לקבל את טענות מודיעין אזרחי כי התובע היה מועסק תחתיה רק כאשר עבד כ"מאבטח בקריה". בית הדין קבע למעשה כי התובע עבד ב"מקום עבודה אחד", כמשמעות תיבה זו בסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, לאורך שלוש תקופות עבודתו במשרד הביטחון.
 

לאחר בחינת נסיבות סיום העסקתו של התובע, נקבע כי האחרון זכאי לפיצויי פיטורים ממשרד הביטחון. כמו כן, נקבע כי ייתכן ומשרד הביטחון יוכל לזכות לשיפוי מסוים מחברת מודיעין אזרחי, אך התובע זכאי לפיצויי פיטורים על בסיס עבודתו במשרד הביטחון במשך עשר השנים האחרונות

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - יחסי עובד מעביד

השוחט זומן לשיחה עם המנהל ובסופה נמסר לו מכתב פיטורין, אולם מנגד טען המעסיק כי התובע בחר להתפטר מרצונו החופשי.  

עובדת זרה ממולדובה שהועסקה כמטפלת סיעודית לנכה בעלת שיתוק מוחין, הגישה תביעת פיצויים נגד המעסיקה.  

המעסיקים תבעו את העובדים בגין עוולת לשות הרע, בעקבות פרסומים פוגעניים בדף הפייסבוק שלהם.  

התובעת עבדה ברשת למוצרים לעיצוב הבית ומתנות, במשך שבע שנים. בתחילה כמוכרת שכירה ובהמשך כמעצבת עצמאית. מהן זכויותיה לאחר הפסקת היחסים? 

מנהל העבודה פוטר לאחר חודש וחצי, ללא שימוע ובניגוד לתנאי החוזה, לכן הגיש תביעה כנגד המעסיק.  

מורה ליוגה שפוטרה בשל הרעה בתנאים, הגישה תביעה על מנת שתקופת עבודתה כעצמאית תוכר כתקופה של יחסי עובד ומעביד. 

רופאת השיניים טענה כי היא עבדה כשכירה במרפאת שיניים, מנגד טענה המרפאה כי היא הועסקה כעצמאית. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.