www.ovdim.org.il

הפרת חוק שכר מינימום - עבירות פליליות ואחריות מנהל

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אחריות מנהל לביצוע עבירות פליליות לפי חוק שכר מינימום


ת"פ (ת"א) 435-06‏

 

חוק שכר מינימום הינו חוק אשר מעגן את אחת מזכויות העובדים הבסיסיות ביותר – הזכות להשתכר בכבוד (או למצער לא פחות מהרף המינימאלי הקבוע בחוק). מדובר בחוק מגן אשר הפרתו יכולה להגיע עד כדי עבירה פלילית. אחריות פלילית זו יכולה להיות מונחת גם לפתחם של נושאי משרות בכירים בעסק.

 

סעיף 15 לחוק שכר מינימום קובע כי במידה ותאגיד עבר על חוק זה, כל אדם אשר היה מנהל, פעיל או שותף בתאגיד בשעת ביצוע העבירה, עלול להיות מואשם בה (למעט שותף מוגבל). במקרים אלה, האורגן יוכל לטעון לחפותו רק כאשר יעלה בידיו להוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת להבטיח את קיומו של חוק שכר מינימום. כפי שניתן לראות במקרה הבא, מנהל חברה אשר לא שילמה שכר מינימום לא יוכל לגלגל את האחריות לביצוע העבירה לחשבת השכר.

 

ביקורת של משרד התמ"ת בעקבות תלונות עובדים

 

במקרה דנן, נפתחה כנגד עסק חקירה בגין חשד לעבירה על חוק שכר המינימום, וזאת לאחר תלונה בכתב של עובדי החברה. העובדים טענו במכתבם כי הם לא קיבלו שכר עבור חודש יוני 2005 והנאשם, מנהל החברה, איים עליהם כי יפוטרו אם יתלוננו. נציגים של משרד התמ"ת ערכו במקום ביקורת, בעקבות מכתב התלונה.

 

      קראו עוד בתחום:

 

במועד הביקורת התקבלה רשימה שמית של כ-20 עובדים ונגבו עדויות משלושה עובדים אשר נכחו במקום. לאחר שהתקבלו תלונות נוספות, גם בנוגע לשכר חודש אוגוסט 2005 שלא התקבל, משרד התמ"ת ערך במקום ביקורת נוספת. הפעם נגבו עדויות משני עובדים נוספים ונערכה השלמת חקירה בנוגע לחודש אוגוסט.

 

בסופו של היום, הוכח כי שכר המינימום בחודשים הנקובים בכתב האישום לא שולם במועד. השכר שולם למעשה רק באיחור של לפחות 23 ימים. מדובר אפוא בעבירות על סעיפים 2(א) ו- 14 לחוק שכר מינימום. סעיף 2(א) קובע את זכותו של עובד לשכר מינימום וסעיף 14 קובע כי מעביד אשר לא שילם שכר מינימום כחוק – דינו מאסר שנה או קנס. יצוין כי עבירה של "אי תשלום שכר מינימום" הינה עבירה מסוג אחריות קפידה. דהיינו, על מנת להוכיח את קיום העבירה, אין צורך להוכיח "אלמנט נפשי". הנאשם ניסה לטעון מספר טענות אשר ייאיינו את הרשעתו.

 

קשיים כלכליים – הנאשם טען כי החברה הייתה נתונה בקשיים כלכליים ועל כן שולם שכר המינימום באיחור. בית הדין דחה טענה זו. נקבע כי "אין בה כדי למנוע את קיומה של העבירה ולכל היותר, יכולה הטענה להיות בעלת משקל בשלב הטיעונים לעונש".

 

אחריות חשבת השכר

 

הנאשם בעדותו בפני בית הדין, ניסה לגמד את הסמכויות שהיו בידיו ולגלגל את מרבית האחריות לפתחה של חשבת השכר של החברה. בית הדין ציין כי לה היה בכך כדי להושיע את הנאשם. "השאלה היא לא מי התעסק בעריכת השכר באופן שוטף, אלא האם הנאשם – בתור נושא משרה בתאגיד והחב באחריות מכוח זה – הוכיח שהעבירות התבצעו ללא ידיעתו". כמו כן, הנאשם לא הוכיח כי הוא נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת להבטיח את העמידה על חוק שכר המינימום.

 

במקרה דנן, צוין כי חלק מהעובדים העידו כי הם פנו באופן אישי לנאשם ואף פנו אליו באמצעות חשבת השכר. לא זו אף זו, העובדים טענו בתלונתם כי הנאשם איים עליהם שלא להתלונן. הלכה פסוקה היא כי בשונה מאחריות הקפידה של המעסיק, מנהל תאגיד יכול למשוך אחריותו מאי תשלום שכר מינימום כאשר יוכח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט באמצעים הסבירים להבטחת שמירת החוק. במקרה דנן, בית הדין קבע כי הנאשם לא הוכיח את האמור ועל כן יש להרשיעו.

 

לסיכום,

 

עבירות על חוק שכר המינימום הינן עבירות אשר בתי הדין לעבודה רואים אותן בחומרה. יפים לכך דברים אשר נכתבו בעניין זה בבית הדין הארצי לעבודה: - "חוק שכר מינימום הינו חוק אשר מאחוריו מטרה חברתית – להבטיח את הקיום ההוגן של האדם העובד. על מנת להגשים את המטרה האמורה, המחוקק מצא לנכון להוסיף, בנוסף לעילת התביעה האזרחית, גם אמצעי אכיפה פליליים. מדובר אפוא באמצעי אשר מוצא ביטוי בסעיף 1(2) לאמנת ארגון העבודה הבינלאומי בעניין שכר מינימום, 1970 (אמנה עמ/131)".
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.