www.ovdim.org.il

חובת שכר מינימום לעובד על בסיס עמלות בלבד, אימתי?

דרגו את המאמר
  התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 2.6 מתוך 5

האם עובד, אשר שכרו משולם על בסיס עמלות בלבד, זכאי כי המעביד ישלם לו שכר מינימום בחודשים בהם לא היה זכאי לקבל עמלות מעסקאות שביצע?

על פי מה נקבע מהו שכר מינימום לעובד ומועד תשלום השכר?

 

חוק שכר מינימום קובע מהו שכר המינימום החודשי, היומי, והשעתי, אך לא קובע את דרך החישוב של שכר המינימום לעובד ששכרו אינו משתלם על בסיס חודש, יום או שעה. את קביעה זו השאיר המחוקק לתקנות לחוק שכר מינימום.

בעוד שחוק שכר מינימום מתייחס לשיעור השכר, חוק הגנת השכר מתייחס, בין השאר, למועד תשלום השכר, ובעניין זה הוא מתייחס לכל בסיסי תשלום השכר: שכר על בסיס חודש, שעה, יום, שבוע או כמות התוצרת, והוא קובע בעניינים אלה את ההוראות הבאות:

 

  • סעיף 9 - שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם. בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.
  • סעיף 10 - שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועבד העובד; אולם לגבי עובד ששכר עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועבד במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.
  • סעיף 11 - שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת, שביצועה נמשך יותר מארבעה-עשר יום, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא ישולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר כמשתלם לפי כמות התוצרת".


מהוראות סעיפים 9 ו - 10 לחוק הגנת השכר, נראה כי יחידת הזמן הארוכה ביותר שבה ניתן לעכב את שכרו של עובד היא חודש, וכי עובד ששכרו משולם לפי כמות התוצרת, אך הועבד במשך כל החודש, ישולם שכרו על פי המועד לתשלום שכר חודשי הקבוע בסעיף 9 לחוק הגנת השכר.

על פי סעיף 13 לחוק הגנת השכר, שכר עבודה, שלא נקבע מועד לתשלומו על פי סעיפים 9 עד 12 לחוק הגנת השכר ישולם בהתאם למועדים שנקבעו בתקנות - הן תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ"ח-1987. על פי תקנות אלה שכר המשולם על פי רישום המעביד ישולם גם הוא לא יאוחר מתום החודש שבו בוצעה העבודה. יש לציין, כי ההוראה בדבר המועד לתשלום שכר היא הוראה השייכת למשפט העבודה המגן, והיא מן ההוראות שהתנאה לגביהן אינה תופסת.

מהו המועד לתשלום שכר לעובד על בסיס עמלות?

 

מועד תשלום השכר הוא מעיקרי העיקרים של חוק הגנת השכר, כאשר המגמה היא שלא להותיר את העובד פרק זמן ארוך ללא שכר מן העת שהוא מבצע את עבודתו. שילוב תכלית חוק שכר מינימום הבא להבטיח "שכר רצפה" מינימלי בגובה שכר המינימום על פי אותו חוק עם הוראות חוק הגנת השכר הקובע, שמועד תשלום שכר על פי כמות התוצרת יהיה גם הוא כמועד תשלום שכר חודשי. 

מה לגבי עובד אשר בחודש אחד שכרו מתחת למינימום ובחודש אחר שכרו גבוה?

במקרים מסויימים טענו המעסיקים כי ישנם חודשים בהם העובד משתכר מתחת לשכר מינימום ובחודשים אחרים מעל. השאלה עלת לגבי תשלום השכר האם לפי חישוב מצטבר או לפי חישוב חודשי.

 

בית הדין קבע כי הטענה שעובד, ששכרו משתלם על בסיס של עמלות, צריך לשריין בחודש בו הוא משתכר מעל לשכר מינימום את עודף ההכנסה, ל"חודשים רעים", בהם ישתכר פחות משכר המינימום, אינה מקובלת. בסיס החישוב וההתחשבנות כאמור, צריך להיות חודשי. העובד חייב בכל חודש להשתכר לפחות את שכר המינימום.

יחד עם זה, אין להתעלם מהמציאות המתוארת, לפיה אותם עובדים ששכרם משולם על בסיס של עמלות, אפשר שבחודש מסוים לא ישתכרו מאומה, או ישתכרו פחות משכר המינימום החודשי, אך בחודשים אחרים אפשר שישתכרו שכר גבוה בהרבה משכר המינימום החודשי.

במקרים מעין אלה האיזון הנכון ודאי מחייב להתיר למעביד לנכות את שכר המינימום ששילם במלואו או כהשלמה, מכל סכום שיגיע לאותו עובד במהלך עבודתו או אף לאחריה בגין עמלותיו, ובלבד שיוותר בידי העובד בחודש הניכוי סכום השווה לשכר המינימום החודשי.

לסיכום,

הבדיקה וההתחשבנות עם עובד, ששכרו משתלם על בסיס של עמלות, תיעשה מדי חודש בחודשו. עובד, ששכרו משתלם על בסיס אחר מיחידת זמן (עמלות וכיו"ב), ואשר הכנסתו החודשית מעמלות נמוכה משכר המינימום החודשי על פי חוק שכר מינימום כפי שיהיה מעת לעת, חייב יהיה המעביד להשלים לאותו עובד את שכרו עד לגובה שכר המינימום החודשי.

תשלום סכום ההשלמה יעשה במועד הקבוע לתשלום שכר חודשי, על פי חוק הגנת השכר, ואם לא ישולם במועד יחולו לגביו הוראות חוק הגנת השכר וחוק שכר מינימום הנוגעות להלנת שכר. 

יחד עם זה, יהיה זכאי המעביד לנכות בכל חודש את סכום ההשלמה מסכום העמלות שזכאי להן העובד במועד הניכוי, ובתנאי שלאחר ניכוי סכום ההשלמה יוותר בידי העובד בחודש הניכוי סכום השווה לשכר המינימום החודשי, ובתנאי נוסף, שסכום הניכוי לא יעלה על הסכום המותר לניכוי מקדמות על פי סעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר. 

הניכוי יעשה בערך נומינלי כדין כל ניכוי מקדמה על פי חוק הגנת השכר, אלא אם כן הוסכם מראש אחרת, והוא יוכל להתבצע גם מסכומי עמלות, שיגיעו לעובד לאחר סיום יחסי עובד ומעביד, עד לתשלום המלא של סכום ההשלמה ששולם לעובד על ידי המעביד בתקופת עבודתו.  קטעים מפסק דינו של כב' השופט עמירם רבינוביץ  עע 1194/01

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.