האם ניתן לערוך שימוע לאחר פיטורים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

האם ניתן לערוך שימוע לעובד לאחר הודעת פיטורים?

פסיקותיהם של בתי הדין לעבודה בנוגע לעניין זכות השימוע לפני פיטורים הפכו את עניין זה לזכות של עובדים בכל שוק העבודה בישראל. בעבר, שימוע לפני פיטורים היה זכותם של עובדים במגזר הציבורי או עובדים אשר חלו עליהם הסכמים קיבוציים רלבנטיים. עם זאת, כיום מדובר בחובה החלה על כל המעסיקים, החל ממעסיקים קטנים וכלה בתאגידים פרטיים עצומים. \

• זכות השימוע לפני פיטורים במגזר הפרטי

עם זאת, האם ניתן להשיב את הגלגל לאחור במקרה בו עובד פוטר ללא שימוע, והחברה גילתה על הפגם בהתנהלותה לאחר מכן. האם הזמנת העובד לשימוע לאחר ההודעה על פיטוריו יכולה להוציא את החברה ידי חובתה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה במסגרת תביעה שהגישה פקידה בחברה בגין פיטורים ללא שימוע כדין.

דוגמא לפסק דין - המפוטרת החרימה שימוע שהוזמנה אליו לאחר הפיטורים

התובעת טענה כי פוטרה לאלתר ומבלי שנערך לה שימוע כדין. החברה טענה כי פיטרה את התובעת אך לאחר מכן הזמינה אותה לשימוע וזו גמרה אומר שלא להופיע לשיחה עם ההנהלה. בכתב התביעה נטען כי התובעת לא הופיעה לשימוע המדובר היות וידעה כי נפל הפור בעניינה. לטענתה, החברה רצתה לערוך את השימוע רק משום שהבינה כי התנהלה שלא כדין ומחשש מתביעה עתידית.

     קראו עוד בתחום:

• העובד לא הופיע לשימוע - האם ויתר על הזכות?
• הפרת הסכם קיבוצי - פיצויי פיטורין מוגדלים בגין הפסקת עבודה ללא שימוע
• פיצויי פיטורין לעובד אשר פוטר ללא שימוע כדין
• האם התפטרות בגין אי העלאה בשכר מזכה בפיצויים?

בית הדין לעבודה דחה את טענותיה אלו של התובעת וקבע כי משזומנה בשנית לשימוע – היה עליה להתייצב ולומר את אשר יש לה כנגד פיטוריה. בפסק הדין נכתב כי התובעת אינה יכולה לטעון בו זמנית כי לא נערך לה שימוע כדין, ומאידך, כשזומנה לשימוע נוסף – להחרים אותו ולא להגיע אליו.

השופטים ציינו כי, לטענת מנהל הנתבעת, הייתה עובדת אחרת שחשבו לפטרה בחודש אוגוסט, אך כיוון שחיתנה את אחד מילדיה נדחו הפיטורין בחודש חודשיים, ולאחר מכן הגיעו החגים – והפיטורין נדחו שוב.

אמנם דברים אלו לא נתמכו בראיות, אך מאידך - לא נסתרו על ידי התובעת. המנהל הוסיף בעדותו כי אמנם כחודש וחצי לאחר פיטורי התובעת התקבלה עובדת אחרת, אך זו הייתה לתקופה זמנית של שלושה חודשים בלבד, ומתוך צורך דחוף שהיה בחברה. לדבריו, עד למועד מתן פסק הדין, משרתה של התובע לא אוישה. השופטים אמנם ציינו כי דבריו של מנהל החברה הובאו ללא ראיות, אך טענות המנהל לא נסתרו על ידי התובעת.