שילוב מבוגרים בעבודה - היתרונות גדולים מהחסרונות באופן משמעותי

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

מכון ירושלים לחקר שווקים מפרסם הבוקר (4.12) מחקר לפיו המשק הישראלי מפסיד כספים רבים בגין אי שילוב מבוגרים בשוק התעסוקה. על פי הסקר, לא רק ששליש מבני ה-65 ומעלה כשירים לעבודה, אלא שאם הם היו משתלבים במשק סביר להניח שהיה בידם לייצר הכנסות בשיעור של כ-6.4 מיליארד שקלים בשנה. המחקר, אשר נכתב על ידי זאב גולן וקרן הראל-הררי, נושא את הכותרת: "אזרחים ותיקים: המאגר הגדול ביותר של משאבי האנוש הלא מנוצלים".

קראו עוד בתחום:

המחקר עוסק בין השאר בפירוט התועלת הבריאותית אשר תצמח למשק משילוב מבוגרים בשוק העבודה. בנוסף גולן והראל-הררי טוענים כי אין שחר למיתוס הידוע בדבר סכנה לתעסוקת צעירים בעקבות שילוב מבוגרים. לטענתם, קיים קשר פונקציונאלי ישיר וחיובי בין העסקת מבוגרים להעסקת צעירים. דהיינו, ככל שמספר המבוגרים במשק עולה, כך עולה בהתאמה מספרם של הצעירים המועסקים. המחקר איננו עוסק רק במשק הישראלי והוא מביא דוגמאות לאישוש טענותיו המבוססות על משקים חזקים בעולם כגון המשק האוסטרלי. בסופו של דבר, נטען כי דרושה רפורמה של ממש בהעסקת מבוגרים במשק הישראלי.

דרושה יד מכוונת

המחקר בחן וקבע כי כ-70% מהקשישים בישראל (המהווים כיום כ-700,000 איש) הביעו התעניינות אמיתית בחזרה לשוק העבודה וזאת תוך כדי התייחסות לגורמים כגון הבדלי תעסוקה מגדריים, אבטלה ובריאות. המכון ציין כי מבדיקה מדוקדקת שנערכה בנושא עלה כי ישנם כיום כ-220,000 מבוגרים מעל גיל 65 אשר הינם בעלי פוטנציאל ממשי להשתלב בכוח העבודה. עורכי המחקר מוסיפים כי גם אם לא כל המבוגרים יחליטו לשוב ולהתפרנס, חשוב כי המדינה תיצור עבורם הזדמנות ממשית לעשות כן.

לשיטתם של הראל-הררי וגולן, טיעונים סותרים הינם ספקולציות מגמתיות אשר אינן מסוגלות לענות על השאלה - כמה מבוגרים אכן ירימו את הכפפה לכשתונח לפתחם. בכל אופן, כך או כך נטען כי אי העסקה גורפת של מבוגרים במשק הישראלי פוגעת בכלכלה בטווח הקצר והארוך כאחד.

לא זו אף זו, המחקר עוסק בהערכות שמרניות במיוחד באשר לשיעור השכר אשר ישולם לעובדים מבוגרים, וזאת על בסיס שכר מינימום, עם זאת, ברור אפוא כי עובדים מבוגרים אשר ישתלבו במשק יזכו פעמים רבות לשכר הגבוה מכך. זאת בין השאר בשל ניסיונם הרב בתחומים השונים (למשל, ייעוץ פיננסי, ייעוץ משפטי וכדומה). האומדן הקובע כי מדובר בהכנסות של כ-6.4 מיליארד שקלים מבוסס למעשה על ההשערות הנמוכות ביותר. במכון ירושלים מוסיפים כי העסקת מבוגרים הינה בעלת השלכות חברתיות נוספות. למשל, עובדים מבוגרים נהנים בדרך כלל ממצב בריאותי תקין, נזקקים פחות לשירותים סיעודיים ורפואיים, ואינם מתדרדרים לעוני. בכל אלה יש כדי להפחית את הנטל (הכבד ממילא) המונח על הקופה הציבורית.

קרן הראל-הררי אמרה לאתר The Marker כי למרות שמרבית הפולמוסים בנוגע לסדר היום הציבורי בשוק העבודה מתייחסים לערבים ולחרדים, קיים מגזר שלישי נוסף אשר יש לשים עליו דגש. יתרה מכך, היא טוענת, בניגוד לחרדים ולערבים, מבוגרים בדרך כלל אינם יכולים לעבוד מחמת מחסומים כאלה ואחרים, והם היו מעוניינים להשתלב בשוק העבודה לו רק הייתה ההזדמנות ניכרת בדרכם.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן