חובת הגילוי ועקרון השיוויון על מועמדים הניגשים למכרז
| דרגו את המאמר |
|
אדם אשר לא מסר פרטים מלאים במכרז לעבודה בחברה ממשלתית יפוטר לאלתר
אדם ביקש להתקבל לעבודה בחברה ממשלתית, בעקבות מכרז אשר פרסמה החברה. לאחר הגשת מועמדותו, ובהתאם להוראות הנוהל בחברה, התבקש התובע להצהיר על קרובי משפחה המועסקים בחברה. התובע דיווח על אביו ואחיו, אך השמיט שני דודים של אמו המעוסקים בחברה אף הם.
קראו עוד בתחום:
- המעסיקה הפסידה במרכז, עובדת ניקיון תהיה זכאית לפיצויי פיטורים
- מכרז חדש בין שינוי תנאי סף לאחר פרסום המכרז
- האם העסקה תחת קבלן פלשתינאי יוצרת יחסי עובד מעביד עם מזמין שירות ישראלי?
- בקשה למתן צו עשה - ביטול תוצאות מכרז ברשות בגין משוא פנים
התובע זכה במכרז והתבקש פעם נוספת למלא טופס ובו הוא מצהיר על קרובי משפחה שעובדים בחברה. גם בטופס זה, השמיט התובע את קיומם של הדודים של אימו. שמונה ימים לאחר תחילת העסקתו, פוטר התובע לאלתר וזאת בעקבות שיחת בירור שנערכה לו עם ראש מחלקת משאבי אנוש. האם מדובר בפיטורים שלא כדין? בית הדין לעבודה קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה.
עיקרון השיוויון במכרז
הלכה פסוקה היא כי העקרונות אשר עומדים ביסוד הליך המכרז הינם שניים – לבחור את האדם המתאים ביותר, ולקיים הליך בחירה אובייקטיבי והוגן בתנאי שוויון. הגשמתו של הליך הבחירה ההוגן והאובייקטיבי מחייבת מהמועמדים לתפקיד חובת גילוי מוגברת ואת על מנת שלכל אחד מהמועמדים תהיה הזדמנות שווה להתחרות על התפקיד.
במקרה דנן, חובת הגילוי לגבי קרובי משפחה המועסקים בחברה הממשלתית באה לידי ביטוי פעמיים, בעת הגשת ההצעה למכרז, ולאחר תחילת העבודה. כמו כן, הודעה זו כללה סנקציה בדרך של ביטול המועמדות והפסקת עבודה מיידית, במידה וההצהרה איננה שלמה. לא זו אף זו, החברה הוכיחה כי מועמדים אחרים אשר היו להם קרובי משפחה המועסקים בחברה, ופרטים אמיתיים אודות קרובי משפחה אלו הוסתרו בהצהרות השונות, פוטרו אף הם לאלתר (או מועמדתם הוסרה).
"משנכשל התובע עצמו באותה חובת גילוי. אסור היה לחברה להתעלם מכך", נכתב בפסק הדין, "התעלמות זו הייתה עלולה לעלות כדי הפליה כלפי אותם מועמדים אשר הסתרת קרובי משפחתם גרמה לפסילתם". יצוין כי הדרישה להצהיר על קרובי משפחה איננה מהווה אפליה והיא חלק מהסכם קיבוצי אשר נחתם בין ועד העובדים לחברה בשנת 2004, וזאת בעקבות השתרשות נורמות פסולות של העסקת עובדים על בסיס קשרים ולא כישורים. הדברים באו אף לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה, ולא פעם אחת.
בית הדין לעבודה קבע כי הדרך היחידה באמצעותה יכולה החברה להתמודד עם מניעת נורמות פסולות אלו הינה על ידי הפעלת סנקציות חריפות על עובדים ומועמדים המסתירים את קרובי משפחתם המועסקים בחברה. אי לכך, לא ניתן לקבל את תביעתו של התובע במקרה דנן ולרוקן את הסנקציה הנ"ל מתוכנה (ובכך לרוקן מתוכן גם את דו"ח המבקר והוראות ההסכם הקיבוצי).
האם תום לב?
התובע טען כי הוא לא ציין את שמותיהם של דודיו הנוספים וזאת בתום לב. לדבריו, מדובר בטעות כנה אשר הפעלת סנקציית הפיטורים בגינה איננה מידתית. בית הדין דחה טענה זו. בפסק הדין נכתב כי חובת הגילוי אשר הונחה על כתפיו של התובע במסגרת הצהרת קרובי המשפחה הייתה "חובת זהירות מוגברת" ולא ייתכן שהתובע ידע על קרובי משפחתו שעבדו בחברה בתקופה נשוא התובענה.
זאת ועוד, במסגרת ההצהרה התובע היה מודע לכך שהצהרה חלקית עלולה למנוע ממנו להתקבל למשרה ו\או לפגוע בו בעתיד. חרף כך, התובע לקח את הסיכון ומסר הצהרה בלתי מלאה. בנסיבות אלו, נקבע שאלת תום ליבו של התובע לגבי