שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין שותף לבין שותפות

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

יחסי עובד מעביד בין שותף לשותפות, האמנם?

סע (ת"א) 15220-09-10‏

שני אנשים הסכימו על שיתוף פעולה עסקי על ידי הקמת חברה לייצור ושיווק תכשיטים בארץ ובחו"ל. אחד השותפים היה אחראי על ייצור התכשיטים, בעוד האחר היה אחראי על המכירות והשיווק. החברה נרשמה ברשם החברות ביוני 2009 והשותף הראשון, התובע במקרה דנן, נרשם בה כבעל מחצית המניות וכדירקטור.

      קראו עוד בתחום:

• המועד הקובע לתשלום פיצויי פיטורים לעובדי שותפות לאחר פטירת שותף
• האם המעסיק הבטיח לעובד שותפות בחברה?

לאחר כשנה וחצי, השותף הראשון הודיע על כוונתו לצאת מן העסק. כחודש וחצי לאחר מכן, הוא החל לעבוד במקום אחר. במסגרת תביעת שכר אשר הוגשה על ידו, עלתה השאלה האם התקיימו בינו לבין השותפות יחסי עובד מעביד? הלכה פסוקה היא כי הגדרתו של פלוני בתור עובד בעסק איננה נקבעת על ידי הצדדים או מי מהם, אלא בהתאם לנסיבות העניין ומדובר בדבר הקרוב ל"סטאטוס". במילים אחרות, מהות היחסים אשר התקיימה בין הצדדים בפועל היא זו אשר קובעת האם התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד, אם לאו.

הפסיקה מנתה שורה של מבחנים לשם זיהוי יחסי עבודה. אחד ממבחנים אלה, אשר היה רלבנטי באופן ספציפי למקרה זה, הינו מבחן מטרת ההתקשרות. בית הדין הארצי לעבודה, בדב"ע (ארצי) לד/3-60, עיזבון בלה ורי המנוח - "לאורווי" בע"מ, התייחס למבחן זה בקובעו כי התקשרות חוזית אשר מטרתה הייתה ביצוע עבודה מונחת ביסודם של יחסי עובד מעביד. נקבע כי ביצוע המטרה לעניין זה צריך להיות לשם המטרה בפני עצמה ולא בתור תוצאה נלווית לשם השגתה של מטרה אחרת.

במילים אחרות, נפסק בעניין זה כי כאשר שניים מתקשרים לשם הקמת שותפות, עצם ההתקשרות לכשעצמה איננה יוצרת יחסי עובד מעביד, וזאת גם כאשר אחד מן השותפים (או שניהם) עובדים בשותפות בפועל. במקרה זה, ניתן אפוא לקבוע כי המטרה של ההתקשרות הייתה לשם הקמת מפעל, ואילו העבודה במפעל הייתה מטרה נלווית להתקשרות העיקרית.

מהי שותפות והאם התקיימו יחסי עובד מעביד?

פקודת השותפויות מגדירה שותפות באופן הבא – "חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות". הפקודה מגדירה גם את המונח "קשרי שותפות" כ"קשר שבין בני אדם אשר מנהלים ביחד עסק בכדי להפיק רווחים". דהיינו, קביעה כי התובע היה שותף של הנתבע הייתה צריכה להתבסס על המסקנה כי המטרה המשותפת של השניים הייתה להקים עסק ולחלק ביניהם את הרווחים ופירותיו. הלכה פסוקה היא כי קשרי שותפות אינם נושאים בחובם אך ורק את היתרון של חלוקת הרווחים. קשרי שותפות אלה מעניקים לכל אחד מהשותפים את היכולת "לנווט את השותפות ולחייב את השותף האחר". אי לכך, במקרים כגון דא, יש לבחון היטב את ההבדל בין "צורות שיתוף" אשר אינן עולות כדי "קשרי שותפות".

ניתן אפוא לומר כי כאשר המטרה העיקרית של ההתקשרות הייתה לשם העמדת כוח עבודה של פלוני כנגד תמורה, מדובר ביחסי עובד מעביד. עם זאת, במקרים בהם המטרה העיקרית הייתה לשם הקמת "שותפות", הרי שלא ניתן להכיר ביחסי עבודה בין השותף לבין השותפות. במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי היה די בעיון בכתב התביעה כדי לקבוע שמטרת ההתקשרות העיקרית בין התובע לבין השותפות הייתה לשם הקמת השותפות ולא לצורך מתן עבודה בעבור תמורה. אי לכך, נקבע כי העובדה שהתובע עבד בשותפות בייצור התכשיטים, הייתה לא יותר מאשר מטרה נלווית למטרה העיקרית. דהיינו, לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד, ותביעת השכר של התובע נדחתה.