www.ovdim.org.il

לא יורם מסך ההתאגדות בין שאול אייזנברג להפועל תל אביב

דרגו את המאמר

הרמת מסך ההתאגדות בקבוצת הכדורסל הפועל תל אביב


ע"ע 304-09


ישנם מקרים בהם עובד טוען כי המעסיק חייב לו כספים ועליו לשאת באופן אישי בתשלום. מדובר אפוא בבקשה להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה וליצור חבות משפטית ישירה בין העובד למעסיק. על פי רוב, תביעות בגין שכר וזכויות עובדים מוגשות כנגד החברה, וזאת בשל אישיותה הנפרדת. עם זאת, לעיתים ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעל החברה באופן ישיר ואישי.


אחת העילות להרמת מסך הינה עילת התרמית. מדובר בעילה המופיעה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין. בית הדין הארצי לעבודה נדרש לבחון סוגיה זו בערעור אשר הונח לפתחו. מדובר בערעור ובו בעלי דין מפורסמים. מצד אחד של המתרס עמד שאול אייזנברג, מנהלה לשעבר של קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב. מנגד, עמדו שני שחקני עבר של הקבוצה, ישראל שיינפלד ואילן ברקוביץ'. יצוין כי בית הדין האזורי לעבודה כבר פסק לטובת השחקנים, הן בנוגע לתשלום המגיע להם, והן בנוגע להרמת המסך. אייזנברג הגיש ערעור על פסק דין זה.


אין להרים את מסך ההתאגדות


בית הדין הארצי לעבודה דחה באופן חלקי את ערעורו של אייזנברג וקבע כי שיינפלד וברקוביץ' יקבלו את המגיע להם. עם זאת, נקבע כי התשלום לא יהיה מכיסו של הנתבע. בפסק הדין בארצי נקבע כי לא הוכחה התרמית הדרושה מצידו של אייזנברג לשם הרמת מסך ההתאגדות במקרה דנן.


כפי שצוין לעיל, בית הדין האזורי לעבודה, אשר בגין פסיקתו הוגש הערעור הנ"ל, קבע כי יש לחייב את אייזנברג באופן אישי בחובות לשחקנים. בפסק הדין באזורי נקבע כי אייזנברג היה "הרוח החיה בקבוצת הכדורסל", ועל כן עליו לשלם לשחקנים מכיסו.

 

      קראו עוד בתחום:


הפועל תל אביב ואייזנברג חויבו לשלם לשחקנים 260,000 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית למספר שנים. בית הדין האזורי קבע עוד כי אייזנברג ניהל את עסקיה של הקבוצה בתרמית והקשה במתכוון על השחקנים לקבל את המגיע להם תוך כדי "יצירת מארג תאגידים".


הערעור לחיוב התשלום המדובר נדחה בבית הדין הארצי – פה אחד. עם זאת, בית הדין הארצי קיבל בדעת רוב את הערעור שלא לחייב את אייזנברג באופן אישי בחובות. נקבע כי לא הוכחה טענת התרמית אשר נחוצה לשם הרמת מסך ההתאגדות.


התנהלות אייזנברג בהפועל תל אביב


בית הדין הארצי עמד על הקשר של אייזנברג עם ניהול הפועל תל אביב. להלן הסדר הכרונולוגי של הדברים:

 

  • 1992 – אייזנברג לוקח את ניהול הקבוצה לראשונה לאחר התפטרות מנהליה. הוא עושה זאת באמצעות "העמותה לקידום הכדורסל בהפועל תל אביב" (העמותה הראשונה).
  • 1995 – בית המשפט המחוזי מעביר את הקבוצה לידי כונס הנכסים הרשמי. העמותה הראשונה מפורקת ונפתחת חקירה של סגן כונס הנכסים הרשמי. תאגיד בשם "החברה לניהול ספורט העידן החדש" רוכש את זכויות הניהול בקבוצה מדי המפרק הזמני. אייזנברג, אשר איננו מבעלי התאגיד, מוחזר על ידי הבעלים לניהול הקבוצה. בשלב מסוים הוא מוחלף על ידי מנהל אחר.
  • 1996 – אייזנברג חוזר לנהל את הפועל תל אביב באמצעות עמותה שנייה: "עמותת הפועל כדורסל בתל אביב (1996).
  • 2000 – מרבית זכויות הניהול בקבוצה נרכשות על ידי גוסינסקי. יתר המניות נשארו בידי מיעוט אשר בראשו עומד אייזנברג. הקבוצה מנוהלת על ידי גוסינסקי באמצעות "החברה לקידום הכדורסל במילניום השלישי בע"מ". עו"ד צביקה חפץ ממונה ליו"ר הקבוצה והאחראי על פעילותה.
  • 2004 – בחודש אוגוסט או בסמוך לכך הודיע גוסינסקי כי הוא מפסיק לתמוך בקבוצה. הקבוצה נוהלה על ידי החברה עד תחילת ספטמבר. בראשון לספטמבר 2004, אייזנברג חוזר לנהל את הקבוצה באמצעות עמותה שלישית.


בית הדין הארצי קבע כי בחינה השתלשלות העניינים כפי שפורט לעיל, לא העלתה "רצף פעילות של אייזנברג בתור מקים תאגידים סדרתי" אשר "חובותיה של חברה אחת באים בעקבותיו של שובל חובות של חברה קודמת שלא נפרע". "מצב דברים שכזה חייב להביא למסקנה כי לא הוכחה תרמית מצידו של מר אייזנברג בנסיבות הנ"ל".

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.