www.ovdim.org.il

רציפות זכויות פנסיה של עובד

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

תקציר פסק הדין בהליך בעניינם של מר קוריצקי והגב’ גלייזר.

 

כיצד התחיל ההליך?

לפני בית הדין הארצי הובא עניינם של שני גמלאים אשר צברו זכויות בקרן פנסיה צוברת ותיקה, ולאחר מכן עברו לעבוד בשירות המדינה ממנה פרשו, תוך שהיו זכאים לפנסיה תקציבית, מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970. על העובדים הללו חל "הסכם להבטחת רציפות זכויות הפנסיה במעבר עובדים משרות המדינה לקרנות הפנסיה של ההסתדרות ומהקרנות לשרות המדינה" (להלן: הסכם הרציפות).

בשנת 2003, במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 (להלן: חוק התכנית הכלכלית) תוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח), והוסף לו פרק ז1, במסגרתו הועברה השליטה בקרנות הפנסיה הותיקות למדינה, תוך הזרמת כספים מתקציב המדינה במטרה להתגבר על הגירעון האקטוארי שלהן, ולהביא להבראתן.
מכוח חוק הפיקוח, הותקן תקנון אחיד אשר נכנס לתוקף ביום 1.10.2003, והחליף את תקנוני קרנות הפנסיה שהיו בתוקף עד לאותו מועד.

 

מעמדו של הסכם הרציפות

השאלה המרכזית לה נדרש בית הדין הארצי בפסק הדין עסקה במעמדו של הסכם הרציפות, לאור כניסתו לתוקף של התקנון האחיד ביום 1.10.2003, אשר כלל בתוכו הוראות לרציפות זכויות גמלאים. בתוך כך, הסעיף המרכזי אשר לפרשנותו נדרש בית הדין, הינו סעיף 63א לתקנון האחיד, אשר קבע כי על הנהלות הקרנות להתאים את נוסח הסכמי רציפות הנוגעים לפנסיה תקציבית, ולקבל על כך את אישור הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במדינה.

 

כיצד הכריעו השופטים?

השופט יגאל פליטמן, בדעת רוב, אליו הצטרפו השופט עמירם רבינוביץ ונציג המעבידים מיכאל הילב קבע כי משלא נערכו ההתאמות כנדרש, יש להחיל את הוראות הרציפות שבתקנון האחיד גם על הגמלאים שפרשו משירות המדינה מכוח חוק הגמלאות. השופט פליטמן התבסס על לשון הוראות חוק הפיקוח, שנתנו עדיפות להוראותיו ולהוראות התקנון האחיד על פני כל הסכם אחר. לגישתו, הסכם הרציפות אינו בטל, אלא בטלות רק הוראותיו הסותרות את התקנון האחיד.

הנשיא סטיב אדלר, התנגד לעמדה זו, וקבע כי יש בכך כדי להוות "הכשר למדינה להפעיל את כוחה כמחוקקת, לשם השגת מטרות בהן היא חפצה כמעסיקה", וכן כי "יש בכך כדי לפגוע בהסתדרות כארגון המייצג את עובדי המדינה עליהם חל חוק הגמלאות, ומהווה התערבות יתר של בית הדין לעבודה ביחסים שבין צדדים להסכם קיבוצי". לפי עמדת הנשיא אדלר, סעיף 63א לתקנון האחיד הותקן בחוסר סמכות, ואף הוראתו לא בוצעה כנדרש, ועל כן יש להותיר על כנו את הסכם הרציפות. משכך, נדרש הנשיא אדלר לפרשנות הוראת סעיף 11 להסכם הרציפות, שעניינה אופן חישוב המשכורת הקובעת.

נציג העובדים, מר רן חרמש, היה בדעה כי על בית הדין להימנע מלתת את פסק דינו, וזאת לפחות עד לקבלת חוות דעת של אקטואר מומחה שיבחן את השלכות הותרת הסכם הרציפות על כנו, על המאזן האקטוארי. חישוב אותו הציג נציג העובדים הראה, לטענתו, כי אין חשש לפגיעה במאזן האקטוארי של הקרנות. כמו כן, טען מר חרמש כי הוראות הרציפות שבתקנון האחיד מנוגדות לסמכות אשר הוענקה למתקין התקנון בחוק הפיקוח, שכן יש בה כדי לפגוע בעקרון השוויון בין העמיתים, בניגוד לקבוע בחוק. על כן, לטענתו, היה על בית הדין להפעיל את סמכותו ולבטל הוראות אלה.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.