צו למתן שאלון לעובד במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
סע (ת"א) 20442-11-11
תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) קובעת כי בית הדין (או הרשם) רשאי - בהתאם לבקשת בעל דין - להורות על מתן צו למסירת שאלון לבעל דין אחר. צו כאמור איננו ניתן כלאחר יד ובכל בקשה ובקשה. מדובר בצו חריג אשר התקנה מגדירה את נתינתו ב"מקרים מיוחדים שיירשמו". על פי תקנות בית הדין לעבודה, בית הדין או הרשם יתנו צו כגון דא כאשר הם סבורים שהעניין הכרחי לשם הכרעה בשאלות שנויות במחלוקות העומדות בין בעלי הדין העומדים לפניהם.
קראו עוד בתחום:
- צו מניעה כנגד עבודה אצל מתחרה
- חוזה עבודה ובו סעיף הגבלת עיסוק אשר הוכר בבית הדין לעבודה
- האם חוזרי מנכ"ל ממשרדי הבריאות והחינוך גרמו לפגיעה בחופש העיסוק?
- תוקף סעיף אי תחרות במסגרת מעבר עבודה בין תאגידים בתחום המזון
הלכה פסוקה היא כי המונח "טעמים מיוחדים שיירשמו" הקבוע בתקנה 46(ב) מביא למסקנה כי יש לפרש את הוראות אלה בצמצום ובמשורה. למשל, נקבע כי השימוש בהליך ביניים זה צריך להיות רק בנסיבות יוצאת דופן והוא אף הוגדר "נדיר". כמו כן, נקבע בהלכה כי יש למסור שאלון לפי תקנה 46(ב) רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים ורק כאשר הנסיבות של המקרה הנדון אינן מאפשרות לבור את המוץ מן התבן ולהכריע ב"שאלות האמיתיות העומדות במחלוקת".
להלן דוגמא לפסק דין
סוגיה זו נדונה במקרה שלהלן. מדובר בבקשתו של מעסיק להפנות שאלון לעובד בכיר לשעבר. העובד פוטר מעבודתו מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים. אי לכך, העובד לשעבר הגיש תביעה כנגד מעסיקו. בתביעה נטען כי העובד היה זכאי לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת וזכויות עובדים שונות. המעסיק טען כי נסיבות פיטוריו של העובד הבכיר הצדיקו את שלילת הזכויות הנ"ל. במסגרת הדיונים בתביעה, המעסיק ביקש להפנות שאלון לעובד לשעבר.
המעסיק טען כי השאלות בשאלון המדובר היו מסייעות באופן ברור לבחינת האמת. נטען כי היה בהן כדי לחסוך בזמן השיפוטי של הצדדים ושל בית הדין לעבודה. כמו כן, המעסיק הוסיף כי במקרים בהם עולה כנגד העובד טענה של "מעשים חמורים ותרמית", קיים אינטרס ציבורי בהפניית שאלון בנושא. מנגד, המשיב טען כי לא התקיימו במקרה המדובר הטעמים המיוחדים אשר הצדיקו את מתן הצו לשאלון. העובד לשעבר הוסיף כי הפרקטיקה מבחינת בתי הדין לעבודה הינה אחת - הגשת עדויות בתצהיר עדות ראשית ומענה על התצהיר במסגרת חקירה נגדית. דהיינו, נטען כי דווקא השאלון יכביד את ההליך ויסרבל אותו.
בית הדין לעבודה בחן את הסוגיה וקבע כי דין הבקשה למתן צו שאלון לעובד לשעבר להידחות. השופטים קבעו כי לאחר שהם עיינו בשאלון נשוא הבקשה הם מצאו כי לא היה מקום לסטות מההלכה שיש להשתמש בסעד זה במקרים חריגים בלבד. הלכה למעשה, נקבע כי המעסיק לא הוכיח שמדובר ב"מקרה חריג ומיוחד כגון דא". זאת ועוד, עיון בשאלות העלה גם כי השאלון היה מקבל את מרבית פתרונותיו במסגרת תצהיר העדות הראשית והחקירות הנגדיות. אי לכך, הבקשה נדחתה.
לסיכום,
בית הדין לעבודה עמד פעם נוספת על כך שמסירת שאלון במסגרת הליכים משפטיים איננו עניין של מה בכך. יפים לכך דברים שנאמרו בעבר על ידי סגן הנשיא השופט אליאסוף. סגן הנשיא התייחס לכך שגם במסגרת סדרי הדין בבית הדין לעבודה, הידועים כגמישים ומיוחדים, אין לתת צו להמצאת שאלון אלא מטעמים מיוחדים אשר יירשמו.
כמו כן, הלכה פסוקה היא כי הדברים אינם נעשים כל אימת שלא ניתן לברר את העובדות המדוברות באופן אחר (זולת שאלון). שיקולי בתי הדין לעבודה במקרים כגון דא אינם רחבים כי אם מצומצמים. המונח "טעמים מיוחדים שיירשמו" הגדיר למעשה לבית הדין לעבודה את העובדה שמדובר "בצמצום שיקול דעתו ולא בהרחבתו".