www.ovdim.org.il

צו למתן שאלון לעובד במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סע (ת"א) 20442-11-11

 

תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) קובעת כי בית הדין (או הרשם) רשאי - בהתאם לבקשת בעל דין - להורות על מתן צו למסירת שאלון לבעל דין אחר. צו כאמור איננו ניתן כלאחר יד ובכל בקשה ובקשה. מדובר בצו חריג אשר התקנה מגדירה את נתינתו ב"מקרים מיוחדים שיירשמו". על פי תקנות בית הדין לעבודה, בית הדין או הרשם יתנו צו כגון דא כאשר הם סבורים שהעניין הכרחי לשם הכרעה בשאלות שנויות במחלוקות העומדות בין בעלי הדין העומדים לפניהם.

 

      קראו עוד בתחום:

 

הלכה פסוקה היא כי המונח "טעמים מיוחדים שיירשמו" הקבוע בתקנה 46(ב) מביא למסקנה כי יש לפרש את הוראות אלה בצמצום ובמשורה. למשל, נקבע כי השימוש בהליך ביניים זה צריך להיות רק בנסיבות יוצאת דופן והוא אף הוגדר "נדיר". כמו כן, נקבע בהלכה כי יש למסור שאלון לפי תקנה 46(ב) רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים ורק כאשר הנסיבות של המקרה הנדון אינן מאפשרות לבור את המוץ מן התבן ולהכריע ב"שאלות האמיתיות העומדות במחלוקת".


להלן דוגמא לפסק דין


סוגיה זו נדונה במקרה שלהלן. מדובר בבקשתו של מעסיק להפנות שאלון לעובד בכיר לשעבר. העובד פוטר מעבודתו מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים. אי לכך, העובד לשעבר הגיש תביעה כנגד מעסיקו. בתביעה נטען כי העובד היה זכאי לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת וזכויות עובדים שונות. המעסיק טען כי נסיבות פיטוריו של העובד הבכיר הצדיקו את שלילת הזכויות הנ"ל. במסגרת הדיונים בתביעה, המעסיק ביקש להפנות שאלון לעובד לשעבר.


המעסיק טען כי השאלות בשאלון המדובר היו מסייעות באופן ברור לבחינת האמת. נטען כי היה בהן כדי לחסוך בזמן השיפוטי של הצדדים ושל בית הדין לעבודה. כמו כן, המעסיק הוסיף כי במקרים בהם עולה כנגד העובד טענה של "מעשים חמורים ותרמית", קיים אינטרס ציבורי בהפניית שאלון בנושא. מנגד, המשיב טען כי לא התקיימו במקרה המדובר הטעמים המיוחדים אשר הצדיקו את מתן הצו לשאלון. העובד לשעבר הוסיף כי הפרקטיקה מבחינת בתי הדין לעבודה הינה אחת - הגשת עדויות בתצהיר עדות ראשית ומענה על התצהיר במסגרת חקירה נגדית. דהיינו, נטען כי דווקא השאלון יכביד את ההליך ויסרבל אותו.


בית הדין לעבודה בחן את הסוגיה וקבע כי דין הבקשה למתן צו שאלון לעובד לשעבר להידחות. השופטים קבעו כי לאחר שהם עיינו בשאלון נשוא הבקשה הם מצאו כי לא היה מקום לסטות מההלכה שיש להשתמש בסעד זה במקרים חריגים בלבד. הלכה למעשה, נקבע כי המעסיק לא הוכיח שמדובר ב"מקרה חריג ומיוחד כגון דא". זאת ועוד, עיון בשאלות העלה גם כי השאלון היה מקבל את מרבית פתרונותיו במסגרת תצהיר העדות הראשית והחקירות הנגדיות. אי לכך, הבקשה נדחתה.


לסיכום,

 

בית הדין לעבודה עמד פעם נוספת על כך שמסירת שאלון במסגרת הליכים משפטיים איננו עניין של מה בכך. יפים לכך דברים שנאמרו בעבר על ידי סגן הנשיא השופט אליאסוף. סגן הנשיא התייחס לכך שגם במסגרת סדרי הדין בבית הדין לעבודה, הידועים כגמישים ומיוחדים, אין לתת צו להמצאת שאלון אלא מטעמים מיוחדים אשר יירשמו.

 

כמו כן, הלכה פסוקה היא כי הדברים אינם נעשים כל אימת שלא ניתן לברר את העובדות המדוברות באופן אחר (זולת שאלון). שיקולי בתי הדין לעבודה במקרים כגון דא אינם רחבים כי אם מצומצמים. המונח "טעמים מיוחדים שיירשמו" הגדיר למעשה לבית הדין לעבודה את העובדה שמדובר "בצמצום שיקול דעתו ולא בהרחבתו".

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - יעוץ משפטי

האשמת שווא בגניבה ופיצויי לעובד מחברת החשמל

עובד אשר הואשם על ידי חברת החשמל בגניבה יקבל פיצויים בגין הוצאת לשון הרע... 

האם בית הדין הארצי לעבודה היה צריך להחמיר עם הנפוטיזם בנמל אשדוד?

האם בית הדין הארצי לעבודה הכשיר באופן עקיף את הדיון בנפוטיזם בנמל אשדוד כדיון לגיטימי בין ועד העובדים לדירקטוריון הנמל? 

האם עובד ישלם פיצויים בגין גניבת עין ותיאור כוזב באתר אינטרנט?

האם בית הדין לעבודה יפסוק פיצויים לטובתו של מעסיק בגין גניבת עין ופרסום תיאור כוזב באתר אינטרנט? 

עובד ציבור אשר סייע לארגון פשיעה הורשע בהרשעה תקדימית

האם ניתן להרשיע עובד ציבור בגין סיוע לארגון פשיעה? בית המשפט קבע כי התשובה לכך חיובית... 

צו למתן שאלון לעובד במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה

מהו צו למתן שאלון בבית הדין לעבודה? האם ניתן לבקש צו כגון דא במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה? 

עובד ישראלי הגיש תביעה כנגד שגרירות ארצות הברית - האם חסינות לריבון הזר?

הגשת תביעה נגד שגרירות זרה על ידי עובד ישראלי. האם השגרירות נהנית מחסינות כריבון זר? 

חשיפת מידע מביטוח לאומי לפי חוק חופש המידע - למרות מניעים כלכליים

האם ניתן לבקש חשיפת מידע מרשות מכוח חוק חופש המידע, וזאת למרות מניע כלכלי? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.