עיון בדואר אלקטרוני של עובד, האם חוקי?

דרגו את המאמר

הזכות שלך לפרטיות:

זכותו של אדם לפרטיות מעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כדלקמן:

• כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
• אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
• אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
• אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

הזכות לפרטיות קיימת גם במקום העבודה, באותם היבטים/ מקומות לגביהם העובד רשאי היה לצפות לפרטיות ולכן מהווים "רשות היחיד" שלו. עם זאת וכפי שעולה מחוק היסוד, גם בהיבטים/מקומות אלה הזכות לפרטיות נסוגה ככל שהיתה הסכמה אמיתית מצד העובד לכך. עוד בטרם חקיקתו של חוק היסוד עוגנה הזכות לפרטיות בחוק הגנת הפרטיות. סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

הזכות לפרטיות בעבודה

בפסיקה נאמר כי בהקשר של מערכת יחסי עבודה, החובה להגן על פרטיות העובד נובעת לא רק מחוק היסוד ומחוק הגנת הפרטיות אלא גם מתניה מכללא בחוזה העבודה, ומחובת תום הלב של המעסיק.

במסגרת יחסי עבודה מתעוררות שאלות רבות הנוגעות להתנגשות בין פרטיותו של עובד לבין רצונותיו של המעסיק והדרך בה בחר לנהל את עסקו ולמקסם את רווחיו. החידושים הטכנולוגיים מחדדים את ההתנגשות האמורה שכן העמדת תוכנת דואר אלקטרוני (כמו גם גישה חופשית לאינטרנט) לשימושו של עובד - הגם שנועדה לייעל את עבודתו - מאפשרת לו לעשות שימוש בזמן העבודה ובציוד של המעסיק לצורך מגוון רחב של עניינים פרטיים.

מצד אחד יש למעסיק אינטרס ברור למנוע שימוש חריג בכך (הן מבחינת משך הזמן המוקדש לכך על חשבון זמן העבודה והן מבחינה תוכנית, כפי שיפורט להלן), ומצד שני - כיוון שמדובר בהתכתבויות פרטיות ולעיתים אף אינטימיות - הפגיעה בפרטיותו של העובד ככל שיתאפשר עיון בהן עשויה להיות חריפה במיוחד. לכך יש להוסיף כי המעקב אחר הודעות הדואר האלקטרוני הוא בהכרח סמוי, כך שלעובד אין אפשרות לדעת זאת אלא אם הדברים נאמרים לו במפורש.

הפסיקה כבר קבעה במפורש כי מתחם הפרטיות אינו נקבע על פי דיני הקניין או הנכסים. בלשונו של בית המשפט העליון - "סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט. על כן הוא עשוי לחול גם במקום בו אין לפרט כל קניין. העובד זכאי לפיכך למתחם מסוים של פרטיות גם במקום העבודה, וגם כאשר הוא עושה שימוש ברכושו של המעסיק, וזאת כזכות יסוד שלו. עוד יש לקחת בחשבון בהקשר זה את זכותו לפרטיות של הצד השלישי (אשר מתכתב עם העובד באמצעות הדואר האלקטרוני).

בנוסף, בהתחשב בהיקף השעות שעובד שוהה במקום העבודה, ובטשטוש המסוים - בחלק מסוגי העיסוקים - בין הבית לעבודה, מצופה - כתניה מכללא בחוזה העבודה - לאפשר לעובד פרקי זמן קצרים לצרכים חברתיים ופרטיים בהיקף סביר. כדוגמא - שיחות טלפון קצרות עם בני משפחתו; בירורים שונים שעליו לבצע בנושאים פרטיים; שיחות בענייני היום עם חבריו לעבודה; וכיו"ב. הדבר נדרש גם כחלק מזכותו לחופש ביטוי ולתנאי עבודה נאותים.

ניתן לפיכך להניח כי במרבית חוזי העבודה - כל עוד אין הסכמה ספציפית המתייחסת לכך או נסיבות מיוחדות - קיימת הסכמה מכללא שהעובד יוכל לעשות גם שימוש לצרכים פרטיים בתיבת הדואר האלקטרוני שהועמדה לרשותו, כל עוד הדבר נעשה באופן סביר מבחינת היקף השימוש ומבחינת משך הזמן המושקע לצורך כך.

התמודדות עם הסוגיה בבית המשפט

אחד המבחנים שהוצע בספרות לצורך התמודדות עם הסוגיה הוא מבחן המידתיות, על שלושת חלקיו כפי שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון - מבחן הקשר הרציונלי בין האמצעי למטרה; מבחן האמצעי המינימלי; ומבחן איזון הנזק מול התועלת. בלשונו של המחבר:

"המעביד יידרש להראות, ראשית, כי הפגיעה בפרטיות משרתת תכלית עסקית אמיתית, ולא נועדה להתנכלות או למטרה בלתי לגיטימית אחרת... ; שנית, המעביד יצטרך להראות שהפגיעה בפרטיות היא מינימלית, כלומר שלא ניתן להשיג את אותה מטרה (באופן מלא) באמצעים פחות פוגעים. במסגרת זו יהיה מקום להבחין... בין נסיבות בהן קיים חשד ספציפי מבוסס כנגד העובד, לבין רצון של המעביד לקיום בדיקות אקראיות ללא חשד; בין בילוש אחר עצם ביצוע פעילות מסוימת (למשל: ביצוע שיחות פרטיות בטלפון מעבר לסביר) לבין בילוש אחר תוכן הדברים (למשל: האזנה לתוכן השיחות הפרטיות); בין בדיקות המעוגנות בנוהל ידוע מראש שהוסכם עם נציגי העובדים, לבין בדיקות מפתיעות; וכיוצא בזה... לבסוף, המעביד יצטרך להראות כי התועלת עבורו כתוצאה מהאמצעים שבהם נקט אינה קטנה - ביחס בלתי ראוי - מהנזק שאמצעים אלה גורמים לעובדים"

(ג’ דוידוב, עקרון המידתיות בדיני העבודה, נוסח סופי יפורסם בעיוני משפט לא (2007); הטיוטה פורסמה באתר האגודה למשפט העבודה ("להלן - דוידוב").

לסיכום,

מכל האמור לעיל נראה לנו כי הכלל המתאים במסגרת יחסי עבודה - אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים - הוא כי העובד רשאי לבצע שימוש פרטי בהיקף סביר בתא הדואר האלקטרוני שהועמד לרשותו, וכן זכאי - ככלל - לפרטיות בכל הנוגע לתכתובות אלו. מאידך למעסיק זכות משלו לפקח על השימוש שנעשה בדואר האלקטרוני לצרכים פרטיים, על ידי בדיקת היקף השימוש ללא כניסה לתוכנן של ההודעות (בדומה להוצאת פלט שיחות טלפון).

קטעים מפסק דינה של כב’ השופטת דוידוב-מוטולה סיגל בבית הדין לעבודה