www.ovdim.org.il

דחיית קידום לדרגת פרופסור מן המניין ובקשה לחשיפת מסמכים בבית הדין לעבודה

דרגו את המאמר

בית המשפט העליון, בינואר 2011, נדרש לדון בעתירה אשר הוגשה על ידי חמש אוניברסיטאות והטכניון כנגד פסק דין אשר ניתן בבית הדין הארצי לעבודה ואשר הורה על גילוי מסמכים ופרוטוקולים מוועדות המינויים שדנו בעניינם של חברי סגל אשר ביקשו לדעת מדוע לא קודמו בתפקידיהם. בג"צ קיבל את העתירה באופן חלקי בלבד והתיר את חשיפת הפרוטוקולים והמסמכים תוך השמטת שמותיהם של הדוברים במהלך הדיון ושל נותני חוות הדעת. דהיינו, הותר גילוי מסמכים מצומצם ומבוקר.

 

      קראו עוד בתחום:


במסגרת פסק הדין הנ"ל, בג"צ עמד על האיזון הראוי אשר יש להקפיד עליו בין חובותיהם של המוסדות להשכלה גבוהה כלפי חברי הסגל האקדמי טרם קיום הליך משפטי, ובין היקף הגילוי המתחייב מהם במסגרת הליך המתנהל בפני ערכאה שיפוטית מוסמכת. בנוגע לשלב שבו ההליך נמצא בפני הערכאה המוסמכת, העתירה נדחתה ונקבע כי היות ובעל הדין התובע זכאי לגילוי ועיון במסמכים הקשורים לזירה שבמחלוקת, ובהתאם לכללי הראיות, אין למנוע מחבר סגל אקדמי מלעיין במסמכים הדרושים לו לשם הוכחת טענותיו.


כללי הראיות קובעים כי קיים תנאי הכרחי ומקדמי לגילויים של מסמכים והוא - רלבנטיות. דהיינו, על המסמכים להיות רלבנטיים לסוגיה שבמחלוקת. הלכה פסוקה היא כי כל בעל דין חייב לגלות את המסמכים אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע שיאפשר לבעל הדין השני (בעקיפין או במישרין), לקדם את נושא התובענה. במילים אחרות, כאשר נמצא שמסמך מסוים הינו רלבנטי לזירת המחלוקת, הנחת המוצא היא כי יש לחושפו.


עם זאת, ישנם סייגים אשר מצמצמים את חובת הגילוי. לדוגמא, בית המשפט רשאי לצמצם את הזכות הנ"ל בהתאם לשיקול דעתו (למשל, כאשר הגילוי עלול להכביד במידה בלתי סבירה על הצד המגלה). כמו כן, ייתכן וחובת גילוי המסמכים תיסוג מפני קיומן של הוראות אחרות מכוח ההלכה הפסוקה ו/או החוק.


חיסיון הוועדות - קיים אך באופן מוגבל בלבד


בבג"צ קיסר (אשר דן בעתירה המדוברת), האוניברסיטאות טענו כי "יש לשמור על חיסיון הנושאים הנדונים בוועדת המינוי והקידום של המוסדות האקדמים בישראל". בית המשפט דחה את הטענה הנ"ל וקבע כי טענת האוניברסיטאות בנוגע להבדלים בין וועדות המינוי לוועדת הבדיקה (מבחינת האופי האקדמי של הנושאים אשר עומדים אצלן על הפרק, שיטת הפעולה המבוססת על "הערכת עמיתים", וקיומם של הוראת סודיות בתקנון האקדמי) לא הצדיקה את הטיית כף המאזניים לטובת יצירה של חיסיון הלכתי חדש.


באשר למסמכים אשר נוגעים לעניינים כגון התאמתו של מועמד פלוני לקידום או לתפקיד, למשל - חוות הדעת האקדמיות אשר הוצגו לגביו בפני וועדת המינויים, בג"צ סקר את החקיקה והפסיקה וקבע הם מקימים סייג לזכות העיון. "מידע שנמסר לרשות לצורך החלטה בעניין קבלה לעבודה, קידום בעבודה או פיטורין, נחשב באופן מסורתי למידע חסוי שהרשות אינה חייבת בחשיפתו", נקבע בפסק הדין, "עם זאת, מוטלת על הרשות חובה ברורה לשקול את האפשרות לגלות את המידע, ולו באופן חלקי, תוך מזעור הפגיעה באינטרסים המוגנים (למשל, באמצעות הסתרת פרטים מזהים של הדוברים ושל מוסרי המידע), או הצגת עיקרי הדיון בתמצית דברים".


בג"צ קבע כי מדובר בשאיפה אשר מטרתה לצמצם א החיסוי למידע עד למינימום ההכרחי, הן בשל הגברת השקיפות והן בגין המגמה הכללית של צמצום חסיונות. לסיכום, כפי שצוין לעיל, בג"צ התיר את חשיפת המסמכים ללא אזכור שמותיהם של הנוכחים, הדוברים וכדומה.


חשיפת מסמכים - אוניברסיטת חיפה


בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדרש לבחון סוגיה אשר זהו עניינה. עסקינן בבקשה של פרופסור באוניברסיטת חיפה אשר הלין על אי קבלתו לדרגת פרופסור מן המניין. המבקש הגיש כנגד האוניברסיטה תביעה לבית הדין לעבודה, ובמקביל עתר לגילוי מסמכים שונים כגון החומר אשר הוצג בפני וועדת המינויים, פרוטוקולים של וועדת המינויים וכדומה. בית הדין לעבודה בחן את כל המסמכים (12 סעיפים במספר) אשר המבקש עתר לחשוף ודן בהם לגופם.


נקבע כי האוניברסיטה תציג לעיון מכתבי המלצה אשר נשלחו בעניינו של התובע, עם תחילת ההליך לקדמו כפרופסור מן המניין, ולאחר מכן כפרופסור חבר. כמו כן, בית הדין הורה על חשיפה של "תמצית כל אחת מחוות הדעת המקצועיות שהוצגו בפני וועדת המינויים, כולל סיכום הנאמר בהן".

 

בית הדין לעבודה קבע כי האוניברסיטה תציג גם תמצית של משאלי קדם אשר נערכו על ידי רקטור האוניברסיטה בעניין הקידום, וזאת תוך הסתרת שמות הכותבים אך ציון תחום מחקרם. נקבע כי פרוטוקול וועדת המינויים ייחשף במלואו, ללא שמות הדוברים אלא זהות הנוכחים בלבד. זאת ועוד, בית הדין הורה לחשוף גם מסמכים הנוגעים לקידומם של שלושת הפרופסורים האחרונים שקודמו לדרגת פרופסורים מן המניין במחלקה למדעי המדינה, וזאת ללא ציון שמם ותאריך מועד המינוי.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה לפיצויים בגין שימוע שנערך למראית עין בלבד

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

הרעה מוחשית בתנאים עקב הפחתת שעות העבודה

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

מאבטח שעבד בשירות המדינה הגיש תביעה בגין הפרשי שכר

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

כתב אישום בגין העסקת נערים בעבודה בפיצרייה בשעות בלילה

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

פיצוי למנהלת חשבונות בגין פיטורין שלא כדין ללא עריכת שימוע

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מפעיל באגר שפוטר לאחר ארבעה חודשים דרש פיצויי הלנת שכר

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

האם יש לחייב את משרד החינוך לשבץ את המורה במשרה מלאה?

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.