www.ovdim.org.il

הטרדה מינית בעבודה, האם דיון פומבי בבית המשפט?

דרגו את המאמר
  התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5
תביעה בגין הטרדה מינית בעבודה - האם תנוהל בדלתיים סגורות?
 
עובדות רבות סובלות מדי שנה מהטרדה מינית במקום עבודתן. האם, כאשר מוגשת על ידי העובדת תביעה בעניין זה, יתנהלו ההליכים בבית הדין לעבודה בדלתיים פתוחות? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.
 
מדובר בעובדת אשר הגישה בפברואר 2007 תביעה כנגד הנתבעים מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. לטענתה, בגין הטרדה מינית בעבודה היא נאלצה לעזוב את מקום עבודתה. כחודש לאחר מכן הגישו הנתבעים כתב הגנה וכן תביעה נגדית. הנתבעים הכחישו את טענותיה של התובעת מכל וכל וטענו כי תביעתה קנטרנית ומשוללת יסוד. לטענתם, מטרתה של התובעת בהליך הינה להפעיל לחץ על עליהם בכדי להביא לתשלום פיצויי פיטורים שלא כדין.
 
      קראו עוד בתחום:
 
חצי שנה לאחר הגשת כתב ההגנה, הגישו הנתבעים בקשה להורות על דיום הדיון בדלתיים סגורות ועל איסור פרסום הדיון. לחילופין, הנתבעים ביקשו למנוע פרסום פרטים מזהים או לאסור על פרסום במהלך ניהול המשפט. הנתבעים טענו כי "תביעת הבדים" אשר הוגשה על ידי התובעת נועדה להפעיל עליהם לחץ ופרסום פרטי ההליך בציבור יפגע בשמם הטוב אנושות. התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי לא הוצג טעם מיוחד אשר יצדיק חריגה במקרה זה מעיקרון פומביות הדיון.
 
המסגרת המשפטית
 
סעיף 68 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 (אשר חל על בית הדין לעבודה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969) קובע כי בית משפט רשאי לנהל דיון מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות. בית המשפט יבחר בניהול דיון באופן זה כאשר הדבר נחוץ לשם הגנה על עניינו של נאשם בעבירות מין, הגנה על מתלונן או במקרים בהם מדובר בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית.
 
סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט מוסיף וקובע כי בית המשפט רשאי להורות על איסור פרסום בנוגע לדיוני בית המשפט, וזאת כאשר הוא סבור שהדבר נחוץ על מנת להגן על ביטחונו של בעל דין או של כל אדם אחר המעורב בהליך. כמו כן, בית המשפט רשאי לאסור את הפרסום כאשר ישנו חשש של ממש לפגיעה בפרטיות של בעל דין, עד, או כל אדם אחר אשר שמו מוזכר בדיון.
 
סעיף 10א לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, החל בבית הדין לעבודה מכוח הוראת סעיף 10(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית, קובע כי ב"הליך לפי חוק זה, אשר נפתח בשל פגיעה שמקורה באחד העניינים המנויים בסעיף 7(א), או בשל הפליה מחמת נטייה מינית כאמור בסעיף 2(א), בית הדין רשאי לנהל את הדיון בדלתיים סגורות וזאת כאשר הוגשה לכך בקשה מצד התובע או מתלונן". מוטל על בית הדין להיעתר לבקשה, אלא אם הוא החליט אחרת (וזאת מטעמים מיוחדים אשר יירשמו).
 
זכויותיו של נתבע בהטרדה מינית, מהן?
 
על פי רוב, בתי הדין עוסקים בזכויותיו של התובע\המתלונן בתביעות בגין הטרדה מינית. עם זאת, יש לשים לב, לא אחת, גם לזכויותיהם של הנתבעים בהליכים אלו. הלכה פסוקה היא כי לנתבע במשפט כגון דא עומדת גם הזכות לפרטיות ולהגנה מפני הגשת תביעה אשר נסמכת על טענות בלתי מבוססות.
 
לדוגמא, פרסום עדותה של מתלוננת על הטרדה מינית, עלול להסב לנתבע נזק בלתי הפיך, וזאת גם כאשר הטענות הינן טענות סרק. לעיתים, עצם הפרסום במהלך המשפט עלול לגרום לנתבע עוול אשר יהיה קשה לתקנו בעתיד. אי לכך, גם מבחינת הנתבע בהליכים אלו יש אינטרס על ניהול ההליך בדלתיים סגורות.
 

      קראו עוד על הטרדה מינית בעבודה:

 
במקרים אלו, בית הדין נדרש לערוך איזון סביר וראוי בין האינטרסים השונים המונחים על הכף. מצד אחד - זכות הציבור לדעת ועיקרון הפומביות. ומצד שני, זכויות הצדדים (במקרה זה, זכויות הנתבעים) לשם טוב, כבוד ופרטיות. על פי רוב, הפיתרון הראוי אשר מאזן בין האינטרסים השונים הוא מניעת חשיפת זהות הפרטים במהלך ההליך, והתרת הפרסום לאחר מתן פסק הדין.
 
סגנית הנשיא השופטת ברק, בדב"ע נו/293-3 פלונית - חברה אלמונית בע"מ, עבודה ארצי כרך ל(2), 302, התייחסה לעניין זה בפסיקתה. "איסור הפרסום במהלך ההליך המשפטי, והתרת הפרסום לאחר מתן פסק הדין, מהווה את האיזון הראוי בין האינרטסים השונים בניהול הליך פומבי בתביעה העוסקת בהטרדה מינית", כותבת ברק, "בכך ניתנת הגנה לתובעת ולנתבע כנגד פרסום עובדות אשר אינן נכונות, ובמקביל מושגת המטרה שהציבור ידע על פסקי דין בנושא הטרדה מינית. על פי השיטה המוצעת, הפגיעה בזכות הציבור לדעת קטנה מפגיעה מוחלטת של חוסר ידיעה, לפגיעה יחסית של חוסר הידיעה בתקופת המשפט". 
 
במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי יש ללך בדרך אשר התוותה בפסיקה. דהיינו, איסור פרסום זהות הצדדים במהלך המשפט, והתרת הפרסום לאחר מכן, עם מתן פסק הדין.
לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות נשים - זכויות אישה

מפיקת כנסים טענה שפוטרה שלא כדין במהלך טיפולי פוריות בניגוד לתקופה המוגנת על פי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.  

לאחר שהמזכירה סיפרה כי היא בהריון, המנהלת זימנה אותה לשיחה והודיעה לה כי עקב קיצוצים אין מנוס אלא להורות על פיטוריה. 

אם חד הורית דרשה פיצויים בגין פיטורין שלא כדין בטענה כי פוטרה בעת ששהתה בחופשת מחלת ילד. 

מועמדותה של צעירה לתפקיד קופאית ברשת שופרסל נדחתה, לאחר שהצהירה כי היא בהיריון.  

בעת סגירת מכון הכושר, מדריכת הפילאטיס שפוטרה היתה בהריון, ומאחר שהמכון המשיך לפעול לאחר החלפת הבעלים, המדריכה טענה כי מדובר בפיטורין שלא כדין ודרשה פיצויים בהתאם.  

התובעת טענה כי פוטרה במהלך ההריון, אולם המעסיקה טענה מנגד כי בעת השימוע העובדת לא ציינה כי היא בהריון. 

הקוסמטיקאית שהעניקה טיפולים לאורחי המלון, כנגד חשבוניות וקבלות, דרשה להכיר בה כעובדת ולקבל פיצויי פיטורין.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.