פניה ישירה לעובדים למרות הסכם קיבוצי הינה הפרת חוזה עבודה

דרגו את המאמר

ס"ק 40023-01-12

בשנת 2006, נחתם בין הבנק הבינלאומי להסתדרות העובדים החדשה וועד העובדים של פקידי הבנק - הסכם קיבוצי. ההסכם הקיבוצי קבע כי עובדים זמניים יעבדו בבנק במשך תקופה של שנתיים, ולאחר מכן ייקבע האם העובד יפוטר או יעבור למעמד של עובד קבוע. בהסכם הקיבוצי נקבע כי במקרים בהם הבנק יתקשה בהחלטה לגבי מתן קביעות, תהיה באפשרותו האופציה להאריך את משכה של תקופת הניסיון בשנה נוספת, ובשנה נוספת לאחר מכן, אך זאת בהסכמת הוועד.

      קראו עוד בתחום:

• קביעות באוניברסיטה בבית הדין לעבודה
• ביטול הסכם קיבוצי על ידי משרד התמ"ת בגין פגיעה בזכויות עובדים זרים
• תביעה בגין אי הפרשה של כספים למבטחים בניגוד להסכם קיבוצי
• האם עובד כפיים בחברת אבטחה זכאי לזכויות לפי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה?
   

בין הבנק לוועד ניטשו חילוקי דעות באשר להארכתן של תקופות הניסיון. אי לכך, הוועד החליט בשלב מסוים, ובאופן גורף, להפסיק לאשר בקשות להארכת תקופות ניסיון. בתגובה, הבנק פנה לעובדים אשר תקופת הניסיון שלהם עמדה להסתיים והציע להם אפשרות להאריך את תקופת הניסיון בשנתיים נוספות במקום להיות מפוטרים. מעשה זה היה למעשה עקיפה של אישור הוועד לפי ההסכם הקיבוצי.

פניה ישירה לעובדים - פגיעה בהסכם הקיבוצי

וועד העובדים וההסתדרות טענו כי הפנייה של הבנק לעובדים, והארכת תקופת הניסיון של האחרונים ללא קבלת אישור הוועד, עלו כדי הפרה בוטה וחד צדדית של ההסכם הקיבוצי. אי לכך, ההסתדרות והוועד פנו לבית הדין לעבודה בבקשה למתן סעד הצהרתי לפיו הארכת תקופת ניסיון מבחינת העובדים אשר חתמו על המכתב איננה תקפה. המבקשים טענו כי יש להצהיר על האחרונים כעובדים קבועים.

הבנק טען כי אין לקבל את התביעה וזאת משום ש"הסעיף בהסכם הקיבוצי היה סעיף סמנטי בלבד". נטען כי תקופת הניסיון האמיתית עליה הצדדים הסכימו הייתה תקופה בת ארבע שנים. לראיה, טען הבנק, הוועד אישר באופן גורף כל בקשה להארכת תקופת ניסיון, במשך חמש שנים ועד לשנת 2011. הבנק טען כי היות וקביעות הינה כ"נישואים קתוליים", לא תמיד ניתן לדעת לאחר שנתיים האם העובד במקרה דנן מתאים לעבודה בבנק בתור עובד קבוע, אם לאו. לחילופין, הבנק טען כי גם אם בית הדין לעבודה יקבע בסופו של היום כי תקופת הניסיון שהוסכמה הייתה למשך שנתיים בלבד, העובדים שהסכימו להארכתה אינם עובדים קבועים.

ביקורת קשה על הבנק

בית הדין לעבודה קיבל באופן חלקי את הבקשה. השופטת, אורנית אגסי, מתחה ביקורת חריפה על התנהלות הבנק במקרה דנן. ראשית, בית הדין קבע כי כאשר הבנק פנה באופן ישיר לעובדים הוא למעשה הפר בצורה בוטה את ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2006. אגסי ציינה כי ההסכם הקיבוצי קבע באופן מפורש, ושאיננו משתמע לשני פנים, כי תקופת הניסיון תעמוד על שנתיים בלבד, ותותנה באישור הוועד להארכה נוספת. טענותיו של הבנק לכך שהסעיף בנוגע לאישור הוועד היה "סמנטי בלבד" נדחו מכל וכל.

עם זאת, השופטת לא חסכה ביקורת גם מן הוועד. נטען כי כאשר הוועד הסכים במשך שנים להארכת תקופות ניסיון באופן גורף, ניכר כי הוא לא מילא אחר הוראות ההסכם. בית הדין לעבודה קבע כי הרציונאל אשר עמד מאחורי הארכת תקופת הניסיון היה כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לאפשר לבנק להאריך עבודה במסגרת "ניסיון" באופן אוטומאטי. בפועל, הוועד שגה בכך שהוא אפשר את ההארכה האוטומאטית ובכך הוא גרם לפגיעה בעובדים. השופטת ציינה כי כאשר הבנק פנה ישירות לעובדים לשם הארכת תקופת הניסיון הוא למעשה "חצה קווים אדומים" מבחינת ההסכמים בעבודה.

בית הדין לעבודה קבע כי התנהלותו של הבנק הייתה בלתי לגיטימית ועמדה בניגוד להסכם הקיבוצי משנת 2006. נקבע כי הבנק פגע גם באושיות המשפט הקיבוצי בישראל וניצל את חולשתם של העובדים הפרטניים תוך עקיפת ההסכם. אכן, השופטת הדגישה כי אין ספק שמתן קביעות לעובד בנק הינה מהלך הטומן בחובו השלכות רוחביות משמעותיות על המעסיק. בפסק הדין נקבע כי ברור אפוא מדוע הבנק ביקש להימנע ממתן קביעות אוטומטית (תוך כדי הרחבת זכויות עובדים באופן משמעותי). אי לכך, נקבע כי העובדים אשר חתמו על הארכת תקופת הניסיון יהיו עובדים בתקופת "ניסיון" למשך ארבעה חודשים נוספים. נקבע כי בסופה של התקופה הנ"ל, בת ה-120 ימים, הבנק יקבע האם להעניק קביעות לעובדים, אם לאו.