www.ovdim.org.il

פיצויי פיטורים לפי ההלכה היהודית והמשפט העברי

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מערכת המשפט בישראל הינה מערכת חילונית אשר יונקת את מרבית עקרונותיה מהדין המנדטורי והמשפט המקובל במדינות מערביות. מעבר לכך, המשפט העברי, אשר מהווה את מערכת החוקים וההוראות המבוססים על ההלכה היהודית, נמצא אף הוא (ברוחו ובנפשו) במערכת המשפט הישראלית. ישנם חוקים רבים בישראל אשר מבוססים על עקרונות הנמצאים במשפט העברי. לדוגמא, חוק לא תעמוד על דם רעך (אשר שמו לקוח מספר ויקרא), תקנת השבים, חוק עשיית עושר ולא במשפט וכדומה.

 

      קראו עוד בתחום:

 

זאת ועוד, חוק יסודות המשפט, אשר נכנס לתוקפו בשנת 1980, קובע כי המשפט בישראל מקיים זיקה ברורה עם עקרונות החירות, הצדק, השלום והיושר של תורת ישראל. השופט מנחם אלון פירש זאת וקבע כי חוק יסודות המשפט מהווה אפוא צינור פוזיטיבי ונורמטיבי בין ההלכה היהודית ובין המשפט החילוני בישראל. יודגש כי ישנן גם גישות אחרות. לדוגמא, הנשיא אהרון ברק, אשר ידוע בתפיסותיו הליברליות והחילוניות, קבע כי ההלכה היהודית הינה "מקור השראה", הא ותו לא.


משפט עברי ודיני עבודה


את עקרונותיו של המשפט העברי ניתן כאמור למצוא בשורה ארוכה של חוקים. בין השאר, הדברים נמצאים גם בדיני העבודה. מערכת דיני העבודה בישראל ידועה באופייה הסוציאלי ובהגנה הרחבה אשר היא מבקשת להעניק לעובדים כנגד פגיעה בזכויותיהם. אחד החוקים ה"מפורסמים" במערכת זו הינו חוק פיצויי פיטורים. מדובר בחוק אשר קובע כי עובד שנאלץ להפסיק את עבודתו ללא אשמתו, לא ישוחרר ריקם אלא יקבל מענק/פיצוי שיסייע לו "לעמוד על רגליו" בטרם הוא ימצא עבודה חדשה.


בית המשפט העליון עמד לא אחת על התכלית החשובה המקופלת בזכות לפיצויי פיטורים. לדוגמא, בע"א 419/60 טרטקובר נ' האחים ברנט את בורכרד בע"מ, נקבע כי פיצויי פיטורים הינם "זכות סוציאלית יסודית וחשובה בהשקפת עולמה של החברה בישראל". דהיינו, פיצויים אלה לא נועדו רק לשם "פיצוי" על הפיטורים , אלא גם בתור "גמול לעובד" על שנות עבודתו ועל עוצם ידיו שנתן למפעל ו/או למעביד. כמו כן, פיצויי פיטורים משולמים לעובד על מנת להקל על האחרון בבואו להתבסס בעבודה אחרת.


המקור המקראי והפרשנות המאוחרת


ניתן להתחקות אחר הרציונאל הסוציאלי העומד מאחורי הזכות לפיצויי פיטורים עד לספר דברים. למעשה, החובה לשלם פיצויי פיטורים לעובד בתום עבודתו מבוססת במקורות היהודיים על "דין ההענקה" החל על אדון ועבד. על פי החוק המקראי, כאשר עבד יוצא לחופשי, אדונו חייב לשלם לו סכום כסף ולא לשלוח אותם ריקם, שנאמר:


"(יג) וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ--לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ, רֵיקָם. (יד) הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, תִּתֶּן-לוֹ" (דברים טו', יג'-יד').


דהיינו, נקבע כי כאשר העבד נשלח לחופשי, אדונו איננו יכול "לשלוח אותו ריקם" ועליו להעניק לו מצאנו, גורנו וייקבו. התלמוד הרחיב את החוק המקראי הנ"ל וקבע כי "דמי הענקה" אינם רק מנת חלקם של עבדים כאשר הסתיימה תקופת עבדותם (שש שנים). נקבע כי כל אימת שהעבודה הסתיימה שלא באשמת העבד, המעביד חייב בדמי הענקה (תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף טז, עמוד ב). הלכות הפיצויים הנוגעות לעבדים בחוק המקראי, תורגמו ברבות השנים לשכירים ולפועלים.


לדוגמא, בספר "החינוך" (אשר נכתב במאה ה-13 בספרד ומיוחס לרב רבי אהרן הלוי) נקבע כי מצווה מיוחדת זו צריכה להיות מבוארת באופן הבא -


"מצוות לא תעשה, שלא נוציא עבד עברי בידיים ריקניות מעבדותנו כשיוצא בן חורין לסוף שש שנים... מצוות עשה לתת ממה שיש לנו לעבד עברי בזמן שיצא מתחת ידינו לחרות ולא נשלחנו בידיים ריקניות; ועל זה נאמר: הענק תעניק לו מצאנך, מגרנך ומיקבך. משורשי המצווה: למען נקנה בנפשנו מידות מעולות יקרות וחמודות; ועם הנפש היקרה והמעולה נזכה לטוב. והאל הטוב חפץ להיטיב עמנו, והודנו והדרנו הוא, שנרחם על מי שעבד אותנו, וניתן לו משלנו בתורת חפץ מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו בשכרו".
 

חכמים קבעו ברוח זו כי סכום הפיצויים המינימאלי לעובד לא קשור לרווחים שהמעביד הפיק מעבודתו, אך נקבע כי על המעביד לשלם פיצויים "ביד רחבה". במרוצת השנים, פוסקים רבים התייחסו התייחסות נרחבת לסוגיית דמי ההענקה לעובד מפוטר. לדוגמא, נקבע כלל כי פיצויי פיטורים עוברים בירושה. דהיינו, במידה והעובד נפטר בטרם הוא היה זכאי לקבל את דמי ההענקה, המעביד צריך לשלם את הפיצויים ליורשיו. דוגמא נוספת, כבר בתקופת התלמוד נקבע כי פיצויי פיטורים הינם קניין המוגן מפני עיקולים.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - פיצויי פיטורין

תביעת פיצויי פיטורין של רצף שהתפטר מחמת מצבו הבריאותי

רצף שהתפטר מחמת מצבו הבריאותי, טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין. מנגד טענה המעסיקה כי ההתפטרות אינה מצדיקה תשלום פיצויים.  

השלמת פיצויי פיטורין עקב הפחתת היקף עבודה פיזיותרפיסטית

פיזיותרפיסטית שהתפטרה עקב הפחתת היקף משרתה, בשל אי שיבוצה לביקורי הבית, דרשה לקבל השלמת פיצויי פיטורין בגין הרעת תנאים 

עובד בחנות פרחים שפוטר לאחר חופשת מחלה דרש פיצויי פיטורין

עובד בחנות פרחים שפוטר לאחר חופשת מחלה בת שלושה שבועות הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורין ולדמי מחלה.  

תביעה לפיצויי פיטורין עקב הפחתת עמלות

מנהלת מכירות שהתפטרה לאחר 13.5 שנים מחמת הרעת תנאים מוחשית עקב שינוי תנאי שכר והפחתת עמלות, דרשה לקבל פיצויי פיטורין.  

מנהלת חשבונות שהתפטרה מחמת מצבה הבריאותי תבעה פיצויי פיטורין

לאחר שאובחן כי מנהלת חשבונות סובלת מגידול סרטני במוח, היא התפטרה בדין מפוטרת ודרשה לקבל פיצויי פיטורין. 

נהג הובלות פוטר בחופשת מחלה ללא שימוע

נהג הובלות פוטר בשיחת טלפון בתקופה שבה שהה בחופשת מחלה, ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. 

פיטורין ללא שימוע לאחר השעיה בעקבות התנהגות אלימה בעבודה

לאחר שש שנים וחצי של עבודה בחברת שירותי חשמל ותקשורת, פוטר התובע לאלתר עקב התנהגות לא נאותה וגרימת נזק לחברה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.