פיטורי צמצום - חובת המעביד לתת נימוקים

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אפליית עובד על רקע גיל במסגרת פיטורי צמצום, האמנם?

מעבידים רבים נקלעים לא פעם לקשיים כלכליים ונאלצים לסיים את עבודתם של עובדים מסוימים. מהו היקף חובתו של המעביד לגבי השימוע אשר ייעשה לעובד במסגרת פיטורי צמצום.

הלכה פסוקה היא כי מסירת סיבות ונימוקים לעובד העומד בפני פיטורים מהווה אפוא חלק מחובת תום הלב המוטלת על המעביד, וזאת גם בהעדר הוראה חוקית מפורשת. חובת תום הלב הנ"ל משתרעת גם בעת סיום יחסי העבודה, ולא רק במשך העבודה. במסגרת חובת תום לב זו, חייב המעסיק לערוך לעובד שימוע כדין ולהסביר לאחרון מדוע הוא נאלץ להיפרד ממנו.

אכן, פיטורי צמצום אינם דווקא קשורים בהתנהלותו של העובד. עם זאת, העובד זכאי לדעת מדוע נבחר דווקא הוא להיות העובד אשר נשלח לביתו עם קיזוז במצבת כוח האדם.

פיטורים לאחר 31 שנים

במקרה דנן, העובד עבד ברשות הדואר במשך לא פחות מ-31 שנים, עד אשר פוטר בשנת 2007. התובע טען כי הוא פוטר שלא כדין, ותוך הפרה של שורה חוקים וביניהם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק. לדבריו, ההחלטה לפטרו התקבלה משיקולים זרים, ללא שימוע ובחוסר תום לב. אי לכך, התובע ביקש מבית הדין לעבודה להורות על השבתו לעבודתו.

קראו עוד על פיטורי צמצום:

מהלך ההתייעלות בעבודה במקרה זה נבע מחתימה של רשות הדואר על הסכמים קיבוציים בינה לבין ההסתדרות, במקביל להפיכתה לחברה ממשלתית. במסגרת הסכמים אלו נקלטו עובדי רשות הדואר בחברה הממשלתית החדשה (חברת דואר ישראל בע"מ) והוסדר נושא הצמצומים וההתייעלות. הסכם תנאי ההעסקה, אשר נגע לצמצומים הצפויים, כלל רשימה של עובדים המועמדים לסיום העסקה. רשימה זו הושגה בהסכמתה של נציגות העובדים. לצערו של התובע, שמו נכלל ברשימה.

בנובמבר 2006 קיבל התובע מכתב המודיע לו על "כוונה לסיום שירותו במסגרת הליכי התייעלות". במסגרת האמור במכתב הוזמן התובע לשיחה לשם "הבהרת תנאי הפרישה המועדפים עליו". התובע פנה לעורכי דין מטעמו והחלה התכתבות בין באי כוחו לבין הנהלת הנתבעת. לטענת התובע, הנבעת ניסתה "לנצל" את הליכי ההתייעלות על מנת "להיפטר ממנו" וזאת בכדי למנות במקומו מנהלת סניף צעירה.

האם מדובר באפליה מטעמי גיל?

אחד מאבני היסוד במשפט הישראלי הינה עיקרון השוויון. התובע במקרה זה טען כי הוא הוכנס לרשימת המפוטרים בשל גילו ועל כן מדובר באפליה מחמת גיל. יודגש כי אפליה בשל גיל אסורה לפי סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

במקרה דנן, בית הדין לעבודה ציין כי הנתבעת הודה שלא נפל פגם במעשיו או בהתנהגותו של התובע ולכל אורך ההליך לא הועלו טענות כנגד תפקודו. אי לכך, נטל ההוכחה בדבר העדר אפליה הונח על כתפי הנתבעת. היה עליה להרים את הנטל ולהוכיח כי התובע לא פוטר משיקולים זרים וגילו לא "שיחק תפקיד" בשיקולים אלו.

בית הדין לעבודה קבע כי הנתבעת הרימה נטל זה. בפסק הדין נכתב כי הנתבעת הוכיחה שפיטוריו של התובע היו במסגרת הליכי התייעלות ובהתאם לרשימה מסודרת אשר הסכמה עליה התקבלה ביחד עם נציגות העובדים. כמו כן, רשימה זו כללה עובדים שונים בכל חתך הגילאים והשיקול המרכזי אשר עמד לנגד עיניה של הנתבעת היה הוותק של העובד לשם הגעה להסדרי פרישה הוגנים.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן