www.ovdim.org.il

מעביד ישלם פיצויים בסך 50,000 שקלים בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

דרגו את המאמר
  התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

50,000 שקלים פיצויים בגין פיטורי אישה בהריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה


סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח -1988 קובע איסור אפליה במקום העבודה. על פי סעיף זה, מעביד לא יפלה בין עובדים ואו דורשי עבודה, מחמת מגדר, נטייה מינית, דעות פוליטיות, הריון, הורות וכדומה. סעיף 9 לחוק קובע כי עובד אשר טוען שהוא פוטר מעבודתו מחמת אפליה, עליו הנטל להוכיח כי התנהגותו ומעשיו לא הצדיקו את הפיטורים, ומדובר במהלך שמקורו באפליה אסורה לפי החוק.

 

היות וקיים קושי מסוים להוכיח כי החלטה של המעביד נבעה מאפליה, הקלו החוק והפסיקה על העובדים. סעיף 9(א) לחוק קובע כי במידה והעובד הציג ראשית ראיה לכך שהחלטת המעביד הייתה נגועה באפליה, עובר נטל ההוכחה בעניין אי-האפליה לכתפי הנתבע.

 

      קראו עוד בתחום:

 

במקרה דנן מדובר על עובדת אשר פוטרה מעבודתה לאחר ארבעה חודשים בלבד, לטענתה מחמת הריונה. התובעת טענה כי המעביד היה מרוצה מאד מעבודתה אך הדברים השתנו לאחר כניסתה להריון. לדבריה, ממקום בו המעביד מנסה להאציל עליה סמכויות נוספות, ולהוסיף לקוחות לטיפולה, נפלה היא לסיטואציה בה המעסיק מלין באוזניה כי הוא טרוד מהריונה וזאת בשל "הקושי על נסיעותיה היומיומיות מחמת ההריון".

 

מפטר, מחזיר לעבודה, ושוב מפטר

 

חודש לאחר הדברים הללו, זימן המעביד את התובעת לשיחה. במהלך השיחה אמר המעביד לתובעת כי הוא נאלץ לפטרה וזאת משום ה"קשיים העלולים להתעורר בשל הריונה". בשיחה זו העניק המעביד לתובעת מכתב פיטורים עליו נרשם – מחמת צמצומים. התובעת טענה כי החלה לבכות ולהתחנן שלא תפוטר, והמעביד הבטיח לשקול את הנושא בשנית. ימים ספורים לאחר מכן הודיע המעביד לתובעת כי פיטוריה מבוטלים וזאת בתנאי שהאחרונה תתמיד בעבודתה ולא תחסיר ימים או שעות עבודה בשל ההריון.

 

התובעת השיבה כי תעשה כל מאמץ על מנת שהריונה לא יפגע בעבודתה. חודש וחצי לאחר מכן התובעת פנתה לרופאת משפחה בשל בעיות רפואיות שונות – ביניהן חולשה ובצקת ברגל. הרופאה המליצה לתובעת להימנע מישיבה ממושכת ונסיעות ארוכות, ונתנה בידה אישור מחלה לחמישה ימים, אשר הוארך לאחר מכן בשבוע נוסף.

 

 

בעודה נמצאת בחופשת מחלה, קיבלה התובעת הזמנה מהמעסיק להגיע לישיבת אנשי צוות במשרדי החברה. התובעת התייצבה במשרדים ונוכחה לדעת כי לא היה במקום איש מלבדה. במועד זה נמסר לתובעת מכתב פיטורים נוסף. המעביד טען באוזני התובעת כי הסיבה לפיטוריה הינה "אי שביעות רצון מתפקודה" וזאת מבלי לפרט את הסיבות אשר הובילו להחלטה זו. כמו כן, המעסיק מיאן להמשיך את השיחה ולא הסכים להעניק לתובעת הסברים לגבי הפיטורים למרות תחנוניה.

 

נטל ההוכחה

 

בעקבות הפיטורים הוגשה על ידי התובעת תביעה לבית הדין לעבודה. התובעת טענה כי פיטוריה נבעו מאפליה אסורה, על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וזאת בשל הקשר בין הפיטורים להריון. כאמור, נטל ההוכחה במקרים אלו מונח על שכמו של העובד. האם הציגה התובעת ראשית ראיה לכך שמדובר בפיטורים מחמת הריון ועל כן הועבר נטל ההוכחה למעביד?

 

במקרה דנן, היו בידיה של התובעת שני מכתבי פיטורים. מכתב ראשון "מחמת צמצומים", ומכתב שני "בשל אי שביעות רצון". פער הזמנים בין המכתבים עמד על חודש וחצי. התובעת טענה, ובית הדין קיבל טענתה, כי אין זה ייתכן שממקום בו החברה "נאלצת" לפטרה בשל צמצומים, הדברים מתגלגלים בתוך חודש וחצי לאי שביעות רצון.

 

יתרה מכך, במכתב הראשון המעביד כתב כי פיטוריה של התובעת נובעים בשל הצורך בצמצומים וזאת למרות שמדובר ב"עובדת חשובה אשר יש להודות לה על כל הפעילות שלה בחברה". המעביד ניסה לטעון כי הוא "גילה את האמת" בין שני המכתבים, אך טענותיו לא התקבלו בבית הדין. למעשה, בפסק הדין נכתב כי אי סדירות גרסתו מעידה כי הוא מבקש להציג טפח ולהסתיר טפחיים.

 

50,000 שקלים פיצויים ותשלום שכר עד לאחר הלידה

 

בסופו של היום, בית הדין לעבודה קבע כי נטל ההוכחה, אשר הועבר אל המעביד לא הורם. התובעת עמדה במשימתה ובית הדין קבע כי הפיטורים נבעו מהריונה, הא ותו לא. מדובר אפוא בהפרת חובת תום הלב, וזאת כאשר התובעת מפוטרת במהלך ההריון, ובעוד היא נמצאת בחופשת מחלה.

 

אי לכך, נקבע כי התובעת זכאית לשכר ממועד הפיטורים ועד למועד הלידה, ושכר בעבור 60 הימים שלאחר חופשת הלידה. כמו כן, בית הדין קבע כי התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים. בפסק הדין נקבע כי התובעת זכאית גם לפיצויים בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 50,000 שקלים.

 

      ובמספרים:

  • פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך 50,000 ₪.
  • הפסד שכר בעד התקופה עד הלידה – סך של 26,900 ₪.
  • הפסד שכר בעד התקופה של 60 יום לאחר הלידה – סך של 12,200 ₪.
  • פיצויי פיטורין בגין שנת עבודה – סך של 6,100 ₪.
  • דמי הודעה מוקדמת – סך של 6,100 ₪.
  • דמי הבראה – סך של 1,655 ₪.
  • החזר ניכוי בסך של 623 ₪.
לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות נשים - זכויות אישה

מפיקת כנסים טענה שפוטרה שלא כדין במהלך טיפולי פוריות בניגוד לתקופה המוגנת על פי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.  

לאחר שהמזכירה סיפרה כי היא בהריון, המנהלת זימנה אותה לשיחה והודיעה לה כי עקב קיצוצים אין מנוס אלא להורות על פיטוריה. 

אם חד הורית דרשה פיצויים בגין פיטורין שלא כדין בטענה כי פוטרה בעת ששהתה בחופשת מחלת ילד. 

מועמדותה של צעירה לתפקיד קופאית ברשת שופרסל נדחתה, לאחר שהצהירה כי היא בהיריון.  

בעת סגירת מכון הכושר, מדריכת הפילאטיס שפוטרה היתה בהריון, ומאחר שהמכון המשיך לפעול לאחר החלפת הבעלים, המדריכה טענה כי מדובר בפיטורין שלא כדין ודרשה פיצויים בהתאם.  

התובעת טענה כי פוטרה במהלך ההריון, אולם המעסיקה טענה מנגד כי בעת השימוע העובדת לא ציינה כי היא בהריון. 

הקוסמטיקאית שהעניקה טיפולים לאורחי המלון, כנגד חשבוניות וקבלות, דרשה להכיר בה כעובדת ולקבל פיצויי פיטורין.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.