עצימת עיניים בנוגע להעסקת עובדים זרים בשטח עסק ללא היתר

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.7 מתוך 5

אנשים רבים מעסיקים, באופן ישיר ובאופן עקיף, עובדים זרים. העסקת עובדים זרים מעוגנת בישראל בשורה של חוקים ותקנות. סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים קובע כי העסקתו של עובד זר אשר איננו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל הינה עבירה פלילית.

סעיף 1יג' לחוק זה מוסיף וקובע כי אסור למעסיק לקבל לעבודה עובד זר אלא אם העסקתו של האחרון הותרה בכתב (ואצל אותו המעביד). בתי הדין לעבודה עמדו לא אחת על כך שקיימת חזקה כי מי שעובד בחצריו של פלוני הינו עובדו. במקרים כגון דא, מוטל על המעסיק לסתור את הטענה כי מדובר בעובד שלו. במילים אחרות, כאשר עובד זר נצפה עובד בעסק מסוים, נטל ההוכחה בדבר העדר יחסי עובד ומעביד בין המעסיק ובין העובד מוטל על בעל העסק.

הלכה פסוקה היא כי "ניסיון החיים יוצר חזקה לפיה מי שעובד בחצריו של פלוני תחת פיקוחו, למטרה לה מיועד השטח, הינו עובד של פלוני. במקרים כגון דא, חזקה זו ניתנת לסתירה. לדוגמא, ניתן להציג מסמכים המראים שהעובדים מועסקים על ידי אחר, או על ידי הבאת עדויות שיש בהן כדי להפריך החזקה".

דוגמא

להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בכתב אישום אשר הוגש כנגד חברה אשר במחסן בבעלותה נמצאו שני עובדים זרים ללא היתר הפורקים סחורה. החברה הודתה כי המחסן המדובר אכן נמצא באחזקתה ובשימושה הקבוע. עם זאת, בעל העסק טען כי הוא לא היה המעביד של העובדים וזאת משום שהיה מדובר ב"צוות פריקה" חיצוני בלבד. היות והעובדים נצפו פורקים סחורה במחסן החברה, התקיימה החזקה האמורה לעיל. אי לכך, נטל ההוכחה הונח לפתחו של המעסיק והלה לא השכיל להרימו.

      קראו עוד על העסקת עובדים זרים:

• קנס כבד על חברה ומנהל בתוכה בגין העסקת עובדים זרים
• הצעת חוק - הכפלת קנסות למעסיקי עובדים זרים
• מעסיק אשר לא הציג דרכונים בפני מפקח על עבודת עובדים זרים זוכה מכתב אישום
• ויזת עבודה לישראל - אשרת עבודה לעובדים זרים

מנהל החברה טען כי כאשר מתקבלת סחורה המיועדת לחברה בנמל, הוא מתקשר עם חברת הובלה אשר אוספת את הסחורה ומביאה אותה למחסנים. במקביל, טען בעל העסק, הוא או בנו פונים לאנשים בתל אביב אשר "מרכזים צוותי פריקה" על מנת לפרוק את הציוד. בעל העסק טען כי התשלום נעשה מול ראש הצוות והוא איננו מכיר את עובדיו של צוות הפריקה באופן אישי.

בית הדין לעבודה קבע כי ניתן להרשיע את החברה בעבירות אשר יוחסה להם בכתב האישום (העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל, ללא חוזה וללא ביטוח רפואי). ראשית, בעל העסק לא ציין את שמו של ראש צוות הפריקה ולא הוכיח קבלות אשר העידו על תשלום שהועבר עבורו.

"היות ולא הייתה מחלוקת כי עבודתם של העובדים הזרים בוצעה במחסן החברה ובעבורה, היה על בעל העסק להוכיח כי העבודה בוצעה שלא על ידי עובדי חברתו", נכתב בפסק הדין, "חרף כך, בעל העסק לא ידע להצביע על זהות המעסיק האמיתי לכאורה של העובדים הזרים ולא מסר אישור על ביצוע תשלום בגין העבודה נשוא כתב האישום". אי לכך, נקבע כי החברה לא הרימה את הנטל לסתור את החזקה העובדתית כי העבודה בוצעה על ידי עובדים שהועסקו על ידה.

היסוד הנפשי

הרשעה בפלילים דורשת לא רק ביצוע עבירה, אלא גם ביצועה במחשבה פלילית. סעיף 20(א) לחוק העונשין מגדיר מחשבה פלילית באופן הבא: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה". חוק העונשין מכיר גם ב"תחליף" למודעות לפי סעיף זה, וזאת כאשר מבצע העבירה חשד בטיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום נסיבות, כמי שהיה מודע להם אם נמנע מלבררם.

במילים אחרות, ניתן להרשיע אדם גם כאשר הוא "עצם את עיניו" למרות שהוא היה יכול לחשוד שמעשה כלשהו הינו אסור מבחינה חוקית. במקרה דנן, בעל העסק טען כי הוא לא ידע שהעובדים הינם עובדים זרים בלתי חוקיים. בית המשפט קבע כי לא היה בכך כדי לזכותו מכתב האישום. הלכה פסוקה היא כי עצימת עיניים, מבחינת החוק, הינה כמו ידיעה ממשית. מדובר אפוא במודעות אשר מקורה בהימנעות לעמוד על מצב דברים אשר לגביו קיים חשד סביר שהינו אסור.

בנוגע לעובדים זרים, בעל עסק אשר מעסיק עובדים אלה ואיננו בודק את חוקיות העסקתם, הינו כעוצם עיניים שניתן להרשיעו בפלילים. "אדם אשר מעסיק עובד הנראה כעובד זר מחויב על פי החוק לחקור ולדרוש בדבר זהותו של העובד הזר לרבות סוג רישיון ההעסקה שניתן לו. דהיינו, במקרים בהם קיים חשד, עצימת עיניים כאמור לא תירפא את ביצוע העבירה", נכתב בהכרעת הדין.

במקרה זה, בית הדין לעבודה קבע כי ברור שבעל העסק התקשר עם ראשי צוותים שהעסיקו בין השאר עובדים זרים. אי לכך, היה עליו לבדוק האם מדובר בעובדים זרים חוקיים והאם העובדים הינם בעלי היתר כדין. "הוא בחר במודע לעצום את עיניו ולהתעלם, ועל כן יש להרשיעו בביצוע העבירה נשוא כתב האישום", סיכם השופט.