www.ovdim.org.il

האם עורך דין שכיר זכאי לתשלום עבור שעות נוספות?

דרגו את המאמר

עורך דין בתור משרת אמון אישי – האם תשלום שעות נוספות?


תשלום שעות נוספות במשרדי עורכי דין, קל וחומר כאשר מדובר בעורכי דין שכירים וצעירים, הינו תחום רגיש בדיני העבודה. לדאבונם של רבים בענף עריכת הדין, לא אחת מופרות זכויות עובדים דווקא במקומות בהם הצדק אמור להיות נר לרגליהם של המנהלים את המשרד. להלן דוגמא לפסק דין אשר ניתן באוקטובר 2007 בגין תביעה של עורכת דין שכירה כנגד בעל המשרד בו עבדה, בעבור שעות נוספות.

 

      קראו עוד בתחום:


התובעת למדה משפטים, ולאחר סיום ההתמחות התקבלה לעבוד במשרדו של הנתבע בתור עורכת דין שכירה. בסיכום הדברים בין הצדדים, התובעת התחייבה בפני הנתבע לעבוד שעות נוספות מעבר לשעות הרגילות. השאלה העיקרית אשר נגעה למערכת היחסים בין הצדדים הייתה – האם חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 חל על התובעת, אם לאו. התובעת טענה כי החוק חל עליה ועל כן היא זכאית לתשלום בגין שעות נוספות. הנתבע טען, לעומת זאת, כי חוק זה איננו חל על עורכי דין שכירים. לטענת הנתבע, היה עליו לשלם לתובעת רק את אשר הוסכם בין הצדדים במסגרת חוזה העבודה.  

 

תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, משמעותה


חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי עובד אשר מועסק מעבר למתכונת ההעסקה הרגילה, זכאי לתשלום ביתר. על פי רוב, מדובר בתשלום של שעות נוספות החל מהשעה התשיעית וזאת משום שיום עבודה מוגבל לשמונה שעות בלבד. מיותר לציין כי היקף העבודה משתנה ממקום למקום, בהתאם להסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, חוזי עבודה אישיים, סגנון העבודה וכדומה.


סעיף 30 לחוק קובע כי ישנם מקרים בהם החוק אינו חל על העובד. בין מקרים אלו ניתן למנות עובדים אשר משרתם דורשת מהם מידה גבוהה של אמון אישי, או עובדים שתנאי עבודתם ונסיבות עבודתם אינם מאפשרים פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. השאלה אשר עמדה במרכזו של פסק הדין במקרה זה הייתה – האם עורך דין שכיר, בשנתו הראשונה במקצוע, הינו עובד אשר נכנס בגדרי סעיף זה ועל כן חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו.


בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענותיו של הנתבע וקבע כי עליו לשלם לתובעת גמול בגין שעות נוספות. בפסק הדין נכתב כי לא ניתן לקבוע באופן כללי ש"עורכי דין שכירים מועסקים במשרת אמון אישי המחריגה אותם מתחולת החוק". אכן, ייתכן ועורכי דין מסוימים המועסקים כשכירים במשרד יענו להגדרת "משרת אמון אישי". עם זאת, נקבע כי אין מקום להוציא קביעה דווקנית לעניין זה ויש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

 

התובעת לא הייתה עצמאית וניתן היה לפקח על שעות עבודתה


במקרה דנן, עבודתה של התובעת לא הייתה עבודה אשר היה ניתן להגדירה "משרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי", או "משרה אשר אינה מאפשרת, בגין נסיבותיה ותנאי העבודה, פיקוח על שעות העבודה והמנוחה". תפקידה של עורכת הדין במשרד לא היה תפקיד במסגרתו הוענק לה על ידי המעביד "חופש פעולה" רחב היקף ואו אחריות לנעשה ואו עצמאות בקבלת החלטות.

 

כמו כן, התובעת לא הייתה חופשייה לנהל תיקים באופן עצמאי ועל פי שיקול דעתה, והיא לא הורשתה לייצג בגפה את לקוחות המשרד בהליכים שונים. למעשה, תחומי סמכותה של התובעת, בתור עורכת דין צעירה וחסרת ניסיון, היו מוגבלים ביותר. התובעת לא רק שלא "קיבלה החלטות באופן עצמאי", אלא שהיא התייעצה עם הנתבע כמעט על בסיס יומיומי.


הנתבע טען כי היות ומדובר ביחסים בין בעל משרד עורכי דין, לעורכת דין שכירה, עסקינן ב"יחסי אמון מיוחדים". בית הדין לעבודה דחה טענה זו. בפסק הדין נכתב כי יחסי האמון בין בעל משרד עורכי דין, לעורכי הדין השכירים, איננו שונה באופן מהותי מיחסי האמון בכל קשר של עובד ומעביד במשק.

 

יתרה מכך, הוכח כי התובעת החתימה בכל בוקר כרטיס בשעון הנוכחות במשרד, וכאשר היא עבדה מחוץ למשרד היה ניתן לפקח עליה באמצעות הטלפון הסלולארי. כמו כן, הופעותיה של התובעת בבתי המשפט (כמו גם פגישותיה) נקבעו על ידי המשרד ולא באופן עצמאי. במילים אחרות, התובעת הייתה שכירה לכל דבר ועניין, אשר זכאית לגמול ביתר בגין עבודתה בשעות נוספות. "לא כל עורך דין שכיר מועסק בבמשרת אמון אישי או במשרה אשר לא ניתן לפקח עליה", כתב השופט בפסק הדין.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה לפיצויים בגין שימוע שנערך למראית עין בלבד

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

הרעה מוחשית בתנאים עקב הפחתת שעות העבודה

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

מאבטח שעבד בשירות המדינה הגיש תביעה בגין הפרשי שכר

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

כתב אישום בגין העסקת נערים בעבודה בפיצרייה בשעות בלילה

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

פיצוי למנהלת חשבונות בגין פיטורין שלא כדין ללא עריכת שימוע

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מפעיל באגר שפוטר לאחר ארבעה חודשים דרש פיצויי הלנת שכר

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

האם יש לחייב את משרד החינוך לשבץ את המורה במשרה מלאה?

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.