עוגמת נפש ופיצויים במשפט העבודה

דרגו את המאמר

עוגמת נפש ופיצויים במשפט העבודה

נושא הטלת פיצויים בגין עוגמת נפש נדון במספר הלכות, ונקבע כי אין מקום לפסוק בגין עוגמת נפש ביחסי עבודה, שכן מעצם טבעם יש בהם יסוד מתמיד של חיכוך והתנגשות ולעיתים קרובות נגרמים צער ומתח לאחד הצדדים לחוזה העבודה. פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש נתונה לשיקול דעתו של בית הדין ועליו לנהוג בריסון במקרים כאלו, כך שרק במקרים קשים וחריגים ייפסק הפיצוי הנדון.

מן הפסיקה:

בפרשת "אהרון כהן", נפסק, ע"י כב’ ס. הנשיא השופטת א. ברק, כי התנהגות שלא כדין של השלטון, ובכלל זה מעביד ציבורי, הינה עילה נפרדת לבד מהעילה החוזית המצדיקה את פיצוי העובד. עגמת נפש, כאב וסבל, אי נוחות, פגיעה ברגשות, אשר נגרמו עקב קיומו הלקוי של חוזה, כולם מהווים נזק לא ממוני, אשר, כבדיני הנזיקין, מוכרים גם בדיני החוזים. דיני החוזים מכירים בהם כנזק בר פיצוי.

אין הבדל מבחינה זו בין בית הדין לעבודה לבית המשפט האזרחי. בשניהם הדיון הוא בביצוע לקוי של חוזה הגורם לנזק לא ממוני. בשניהם יש לאמוד את הנזק. כך אמר השופט א’ ברק כי בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו ואין מטרתו הענשת המפר.

בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות, על בית המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע , ולא להענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשים בדיני החוזים. מכאן, שזדונו של המפר עשוי להיות רלבנטי רק במידה שהוא משפיע על חומרת הפגיעה של הנפגע (aggravated damages ).

כיצד מכריע בית הדין?

בית הדין ישאל האם המקרה שלפניו הוא מהמקרים הקשים, החריגים והקיצוניים בהם יש לפצות בגין עוגמת נפש. בית הדין יבחן את התנהגות הנתבע, האם פעל בתום לב? האם נפלו פגמים בהליך הפיטורים, כיצד נהג התובע, האם פעל בחוסר הגינות וחוסר תום לב ועוד.

לסיכום,

באופן עקרוני פיצויים בגין עוגמת נפש יתקבלו במקרים של התנהגות שלא בתום לב במטרה כפולה כפולה של פיצוי הנפגע והענשת הצד שנהג לא בהגינות. חשוב לציין כי גם במקרים בהם נגרם נזק שאינו ממוני אין חובה לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש.

מומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום המשפט בעבודה, דיני עבודה וזכויות עובדים טרם נקיטת כל הליך משפטי.