סעד זמני בבית הדין לעבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5

סעד זמני בבית הדין לעבודה

השופט אליאסוף דן בדב"ע שנ/9-6 קרן הגמלאות - תנובה פד"ע כב 184 בסמכותו של בית הדין לעבודה ליתן סעד זמני, לרבות סעד הצהרתי זמני. מקור סמכותו של בית הדין האזורי להעניק לבעל דין סעד ארעי מצוי בסעיף 29(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. כמו כן, סעיף 39 לחוק מוסיף וקובע כי סעיפים שונים בחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 יחולו אף הם על בית הדין לעבודה.

בין סעיפים אלו ניתן למצוא גם את סעיף 75 לחוק הקובע כי בית משפט אשר דן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו ביצוע בעין, צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שהדבר יראה לו נכון בהתאם לנסיבות אשר לפניו. הלכה פסוקה היא כי דרכי הסעד המנויות בסעיף זה אינן רשימה סגורה ונתונה לבית המשפט הסמכות "להמציא דרכי סעד חדשות אשר טרם ידענון ו\או לסול מיוזמתו דרכים חדשות להושטת סעדים ככל שהעניין מתאים מבחינה תקופתית ונסיבתית".

משמעות הסעד הזמני לגבי התביעה העיקרית

השופט כהן הרחיב את הדברים בע"א 144/79 יוטבין מהנדסים וקבלנים בע"מ נ' מדינת ישראל. "טרם מצא איש פגם בכך שבית המשפט יחייב אדם לשלם מזונות או יצווה על האחרון להמשיך לעשות דבר או להימנע מלעשותו, וזאת כאשר בסופו של הדיון נמצא שאין לחייב את האדם במזונות או למנוע ממנו (או לעשות) כלל ועיקר.

      קראו עוד בתחום:

• התלוננה על הטרדה מינית בעבודה ופוטרה - האם פיצויים?
• האם ניתן לקזז שעות נוספות בעקבות תשלום על זמני הפסקה?
• תביעה לתשלום שכר עובדים במהלך פירוק זמני של חברה
• פירעון הלוואות עובדים בבנק ישראל

לדוגמא, בית המשפט יכול לקבוע כי אדם אינו חייב לשלם חוב מסוים, גם אם במעמד צד אחד הגיע בית המשפט למסקנה כי האדם חב לכאורה. משמעותה של זכות או חבות, אשר הוצהר עליהן באופן זמני, איננה הצהרה על קיומה של הזכות או החבות. בבוא בית הדין ליתר סעד זמני, השופט שומר לו את הזכות לדון בעניין לגופו ואף להפוך את החלטתו 180 מעלות.

ידוע, עם זאת, כי להצהרה הזמנית יש ערך משלה. היא מחייבת את בעלי הדין כל אימת שלא ניתן פסק דין המבטל אותה, וכוחה יפה ככוחו של פסק דין סופי וחלוט. האמת היא שגם בצו מניעה זמני - ובכל סעד זמני אחר - קובע השופט זכויות הצדדים והא ראיה שהוא לא יתן סעד כזה כל עוד לא שוכנע שיש לתובע זכות, לפחות לכאורה, ושיש על הנתבע חבות, לפחות לכאורה".

דמיון בין הסעד הזמני למהות התביעה העיקרית

סעד זמני איננו מוגש בחלל הריק והוא מהווה הליך משפטי במסגרת התביעה העיקרית. במקרים בהם הסעד הזמני זהה באופן משמעותי לתביעה העיקרית, יבחן בית הדין את הטענות העומדות מאחורי הסעד הזמני בזהירות מוקפדת. הלכה פסוקה היא בית הדין לעבודה איננו ממהר להעניק לבעל דין צו זמני בעל אופי מנדטורי אשר כמוהו כסעד המלא אשר נדרש בתובענה.

הענקת סעד זמני זה תיעשה בשיקול דעת ובזהירות יתרה, ובית הדין ימנע מלהעניק אותו אלא אם ישתכנע כי קיימת עילה – לכאורה – אשר מבקש הסעד טוען לה בתביעתו העיקרית. כמו כן, בית הדין שוקל את הנזק אשר עלול להיגרם למבקש הסעד במידה ובקשתו תידחה, וכן את הנזקים אשר עלולים להיגרם למשיב בגין הוצאת הסעד. בית הדין לעבודה מתייחס גם לשאלה – האם הסעד הזמני הינו הכרחי בנסיבות המקרה והאם לא ניתן להימנע מהוצאתו.