מתלמדת שלא קיבלה שכר, תהיה זכאית לדמי אבטלה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

האם מתלמדת שאינה מקבלת שכר זכאית לדמי אבטלה?

האם בית המשפט יקבל את ערעורה של דורשת דמי אבטלה, כנגד קיזוז חובה העומד בביטוח לאומי (וכנגדו לא הוגש ערעור) מדמי אבטלתה?

ביוני 2002 הודיע הביטוח הלאומי לתובעת כי תביעתה לקבלת דמי אבטלה בינואר 2000 נדחתה משום שהתובעת עבדה באותה התקופה. בשנת 2003 הגישה התובעת תביעה חדשה לדמי אבטלה, אשר התקבלה וממנה קוזז חוב אשר צבר הפרשי הצמדה והגיע לסך של כ-8,000 שקלים.

בין החודשים דצמבר 1999 למרץ 2000, הייתה רשומה התובעת כדורשת עבודה בביטוח לאומי. בינואר 2000 הוגשה הבקשה לקבלת דמי אבטלה, תביעה אשר אושרה וזיכתה את התובעת בדמי אבטלה במשך חודשיים. באמצע תקופה זו, החלה התובעת לעבוד במשרד אך לטענתה עבדה ללא תמורה (תקופת התלמדות). טענה זו נסתרת על ידי המל"ל, שכן לדבריו השתכרה העובדת בתקופה זו.

חישוב דמי אבטלה

דמי אבטלה בגין הכשרה מקצועית

דמי אבטלה לחיילים משוחררים

דמי אבטלה לנשים בהיריון ולאחר הלידה

האם קיבלה העובדת תמורה בעבור תקופת ההתלמדות?

האם עבדה התובעת וקבלה תמורה בגין עבודתה במהלך התקופה שבמחלוקת? במידה ותהה התשובה לשאלה זו חיובית, על בית המשפט לבדוק האם ניתן היה לראות בתובעת כמי ש’מוכן ומסוגל’ לעבודה, חרף עבודתה בתקופת ההתלמדות ללא תמורה.

התובעת טענה כי החלה את ההתלמדות בחודש 2/2000, כ-4 פעמים בשבוע, למשך כ-4 שעות, וכי במהלך חודש 3/2000 עברה להמשך התלמדות במשרדי המעבידה. לטענתה במהלך ההתלמדות לא קיבלה שכר והיא המשיכה לחפש עבודה, הן דרך הלשכה והן בכוחות עצמה, מאחר ולא ידעה בוודאות האם תתקבל לעבודה אצל המעבידה.

המוסד לביטוח לאומי טען כי העובדת השתכרה והייתה עובדת מן המניין. טענתו נתמכה בעדותו של מנהלה האישי אשר טען כי הוא זה אשר קלט את התובעת לעבודה ביום 1/9/2000 כרכזת כוח אדם למגזר הרוסי וכמזכירתו האישית, במשרה מלאה. לטענתו של המנהל, השכר שסוכם בין התובעת לבעלי החברה היה 3,000 ₪, והוא שולם לתובעת באמצעות מעטפות (שאת תוכנן לא ראה מעולם).

בית המשפט העדיף את גרסתה של התובעת מן הטעמים הבאים:

• התובעת הצליחה בעדותה להציג גרסה סדורה, סבירה ומתקבלת על הדעת לגבי אופן השתלשלות העניינים. לא כך לגבי עדותו של המנהל האישי, עד ההגנה, אשר לא נתמכה בראיות אחרות ואשר חלקים ניכרים בה לא התיישבו עם ההיגיון הבריא. דא עקא, שהגנת הביטוח הלאומי הסתמכה על עדות זו בלבד.
• למרות סתירות בדבר היקף העבודה, לרבות הימים והשעות, הצליחה התובעת ליישב את חוסר ההתאמה באופן מניח את הדעת, בו נטען כי ימי העבודה השתנו עקב תקופת ההתלמדות.
• עדותה של התובעת נתמכת גם בעדותה של עובדת נוספת אשר ממנה עלה כי גם עובדים אחרים שהיו נקלטים אצל המעבידה, עברו תקופת התלמדות "לתקופה של שבועות, לפעמים חודש" וגם להם לא שולמה משכורת בגין תקופה זו.
  

אי לכך, קבע בית המשפט כי העובדת לא קיבלה תמורה בעבור עבודתה בתקופת ההתלמדות. האם, אם כך, היא זכאית לדמי אבטלה כמי שאינו זמין לעבודה?

האם ניתן לראות בה כמי ש’מוכן ומסוגל’ לעבודה?

החוק קובע כי אדם יחשב כמובטל במידה והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו, ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. בתי הדין לעבודה נדרשו לא אחת לשאלה האם מקום בו מבוטח עובד ללא תמורה או מתנדב הוא מקיים את התנאי "מוכן ומסוגל לעבודה" באופן המקים לו זכאות לדמי אבטלה.

בית המשפט קבע כי עניינה של העובדת, דומה לדינו של מתנדב לגבי זכאות לדמי אבטלה מן הביטוח הלאומי. מן הפסיקה ידוע כי מתנדב, במידה והתנדבותו הינה "אמיתית", זכאי לקבלת דמי אבטלה שכן החוק נועד מבטיח רמת קיום חיים מינימאלית.

דין מתלמד כדין מתנדב

לעניינה של התובעת, הוכח כי היא בגדר "מתנדבת אמיתית" שכן היא החלה ללמוד את מקצוע כוח האדם, ללא ידע מקדים, מבלי שהובטח לה מקומה בחברה בעת סיום תקופת ההתלמדות. זאת ועוד, מעדותה של התובעת עולה כי למרות התלמדותה במקום העבודה החדש, לא חדלה היא מחיפושי עבודה נוספים. כמו כן, התובעת נרשמה בלשכת התעסוקה, ביקשה הצעות עבודה והייתה מוכנה, מסוגלת וזמינה לכל הצעת עבודה שתבוא ממנה.

אי לכך, התקבלה תביעתה של העובדת ונקבע בבית המשפט כי היא זכאית לדמי אבטלה בעבור החודשים המדוברים, כמו גם עולה זכאותה למחיקת חובה.