www.ovdim.org.il

מטפלת אשר הועסקה בבית פרטי הגישה תביעה להפרשי שכר

דרגו את המאמר

תביעה להפרשי שכר, דיווחים כוזבים לביטוח הלאומי


במסגרת תביעה להפרשי שכר בבית הדין לעבודה, מתחה השופטת ביקורת חריפה על התנהלות הצדדים וזאת בשל דיווחים כוזבים שהוגשו על ידם לביטוח הלאומי.


הנתבעים במקרה דנא הם בני זוג אשר עובדים במשרות הכוללות שהות בחו"ל מפעם לפעם. ביולי 2007, לאחר טיפולי פוריות רבים, עמדו הנתבעים לפני לידת בנם הבכור. לפיכך, החליטו הם להעסיק מטפלת אשר תלון בביתם במשך השבוע.
 

הנתבעים פרסמו מודעה בשפה הרוסית ובמסגרתה ביקשו מטפלת עבור טיפול בתינוק ועבודות בית. תנאי הקבלה היו ידיעת עברית מינימאלית ומגורים בקריית אונו. ב-30 ליולי נולד התינוק בניתוח קיסרי והנתבעת שהתה בבית החולים במשך חמישה ימים נוספים.

 

      קראו עוד:


התובעת, בת 45 מנתיבות, החלה לעבוד אצל הנתבעים בתפקיד מטפלת עם חזרתה של האישה לביתה. הנתבעים דיווחו לביטוח הלאומי על העסקתה של התובעת בתחילת אוקטובר 2007 ובהתאם לדיווח זה, תחילת העבודה היה ב-8 לאוקטובר 2007, ימי העבודה היו ב'-ה', שעות העבודה גמישות (בחודש כ-70 שעות) והשכר עומד על 1,400 שקלים לחודש.


ארבעה חודשים לאחר מכן, דיווחו בני הזוג לביטוח הלאומי כי החל מינואר 2008 יחול שינוי בהיקף משרתה של התובעת. בהתאם לדיווח החדש – התובעת תעבוד בימים א'-ה', במשך 4-5 שעות ביום, כאשר שעות העבודה משתנות לפי צורך המעסיק (בחודש כ-80 עד 100 שעות) והשכר הינו 1,800-2,000 שקלים בחודש.

 

הנתבעים טענו בבית הדין לעבודה כי דיווחים אלו למוסד לביטוח לאומי לא העידו על היקף המשרה בפועל ונעשו על פי דרישת התובעת ובהתאם להנחיותיה.


בין התאריכים 18.1.2008 ו-2.2.2008 שהו הנתבעים בחו"ל והתובעת טיפלה בבנם התינוק. ב-5 לפברואר סיימה הנתבעת את חופשת הלידה וחזרה לעבודה. כחודש ושבוע לאחר מכן נקבעה לנתבעת טיסה לצורכי עבודה לתקופה המתחילה מה-9 לאפריל למשך 11 יום. עם זאת, ב-21 למרץ הסתיימה עבודתה של התובעת אצל הנתבעים.

 

בסוף חודש מרץ הגיעה הנתבעת למוסד לביטוח לאומי ותיקנה את הדיווחים הנוגעים להעסקת התובעת. על פי דיווחים אלו, עמד שכרה של התובעת על 3,700 בתחילת ההעסקה ו-4,500 לאחר מכן. התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה בגין הפרשי שכר, פדיון חופשה, חלף הודעה מוקדמת ושלילת זכאותה של התובעת לתשלום הבטחת הכנסה. כתב ההגנה הכחיש את טענות התובעת מכל וכל.


טענות התובעת – השכר שדווח לביטוח הלאומי משקף


התובעת טענה כי החלה לעבוד אצל בני הזוג בראשון לאוגוסט 2007. לדבריה, לאחר חודשיים סוכם כי עבודתה תהיה במסגרת 3-4 שעות בימים ב'-ה'.

 

לטענתה, בחודש ינואר 2008 הסכימו הנתבעים לשנות את תנאי העבודה לכך שתקבל 4-5 שעות ביום במומצע וזאת למרות שעבר עבדה בהיקף של משרה מלאה במשך 6 ימים בשבוע. התובעת הוסיפה וטענה כי הנתבעים ניצלו אותו והטילו עליה עבודות נוספות מלבד מטלות גידל התינוק. בעניין היקף משרתה, טענה התובעת כי יש להתייחס לדיווחים הראשונים למוסד לביטוח לאומי.


הנתבעים מציגים הוכחות לתשלום השכר בפועל


הנתבעים טענו מנגד כי החלו להעסיק את התובעת עם שובה של הנתבעת מבית החולים, כאשר הסיבה להעסקתה הייתה לבחון היטב את התובעת עד ליצירת אמון אישי מיוחד (שוב יודגש כי התינוק נולד לאחר טיפולים רבים ובגיל מאוחר). לדברי הנתבעים, סוכם על עבודה במסגרת של שישה ימים בשבוע, כאשר ביום שישי תנקה התובעת את בית הנתבעים בזמן שהאחרונים ישהו מחוץ לבית עם בנם התינוק.

 

 

לטענתם, שכרה של התובעת נקבע על 3,700 שקלים ולתובעת נאמר כי כאשר אחד מבני הזוג שב מעבודתו, היא חופשייה לעיסוקיה. הנתבעים טענו כי במהלך החודש הראשון לעבודה, הודיעה להם התובעת כי לא תעבוד בעבודות משק הבית והם הסכימו לכך מבלי ששכרה ייפגע.


הנתבעים טענו כי התובעת הייתה נעדרת בימי א' בתואנות שונות ולאחר בירור גילתה הנתבעת כי היא חותמת בלשכת העבודה בנתיבות לצורך קבלת קצבת נכות זמנית. התובעת הודיעה לנתבעת במעמד זה כי כאשר תהפוך קצבת הנכות לקבועה, תעבוד היא גם בימי א'. לגבי הדיווחים הכוזבים למוסד לביטוח לאומי, הנתבעים טענו כי התובעת איימה כי אם תדווח מלוא משרתה, לא תוכל להמשיך לעבוד אצל הנתבעים. אי לכך, לטענת הנתבעים, הוסכם כי ידווח היקף משרתה של התובעת לביטוח הלאומי באופן חלקי בלבד.


בית הדין לעבודה קבע כי יש להעדיף את גרסתם של הנתבעים. בפסק הדין נכתב כי גרסת התובעת לא הייתה עקבית, לא התיישבה עם הגיונם של דברים ואף נסתרה בראיות שהוצגו בבית הדין. ראשית, התובעת טענה כי החלה לעבוד ב-1.8, זאת כאשר הנתבעת השתחררה מבית החולים רק ב-5 לאותו החודש. שנית, התובעת טענה כי כלל לא דובר על משרה בתשלום, אלא לאחר חודשיים.

 

עם זאת, הנתבעים הציגו תשלום לתובעת על סך 3,500 שקלים בספטמבר. התובעים הציגו קבלות ודיווחים על המחאות ותשלום מזומן אשר ניתן לתובעת. כמו כן, התובעת טענה כי פוטרה מעבודתה בזמן ששהתה בחופשת מחלה. סתירה הייתה גם בטענה זו שכן חופשת המחלה הסתיימה ב-3 לאפריל, בעוד התובעת פרסמה מודעת זמינות לעבודה כבר החל מ-21 למרץ.
 

 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.