www.ovdim.org.il

הלנת פיצויי פיטורים - מחיקת תביעה על הסף מחמת התיישנות

דרגו את המאמר

מחיקת תביעה על הסף בבית הדין לעבודה (הלנת פיצויי פיטורים)


סע (ב"ש) 19772-07-11‏ ‏ מאריה גרינשפון נ' מדינת ישראל משרד החינוך

 

עובדת משרד החינוך לשעבר הגישה כנגד המדינה תביעה בגין הלנת פיצויי פיטורים. לטענתה, פיצויי הפיטורים שלה שולמו באיחור ועל כן היא זכאית לקבל פיצויים בגין הלנתם. המדינה טענה כי התביעה התיישנה והיא אינה עומדים במועדים הקבועים בחוק להגשת תביעה בגין הלנת פיצויי פיטורים. המדינה הפנתה בעניין זה לסעיף 17(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. התובעת טענה, בתגובה לכך, כי היא פנתה למדינה עוד בטרם הגישה את תביעתה המשפטית, אך לשווא. אי לכך, טענה התובעת, מרוץ ההתיישנות נעצר עם פנייתה הראשונה.

 

      קראו עוד בתחום זה:


תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעות כי בית הדין רשאי בכל עת, אם לבקשת בעל דין ואם לא, למחוק כתב טענות על הסף מחמת כל אחד מנימוקים אלה.


1. כתב הטענות אינו מראה עילה.
2. נראה כי התביעה טורדנית ואו קנטרנית.
3. בעל הדין היה צריך לבצע פעולה בכתב הטענות שהגיש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, ופעולה זו לא בוצעה כאמור במועד.
 

כמו כן, בית הדין רשאי, לבקשת בעל דין או אף ללא בקשת כאמור, לדחות תביעה על הסף מחמת כל אחד מהנימוקים שלהלן: חוסר סמכות, מעשה בית דין, או "כל נימוק אחר אשר על פי סבור בית הדין כי ראוי למחוק התביעה על הסף".


סעד של סילוק על הסף איננו סעד פשוט ומדובר במהלך קיצוני אשר בתי הדין נוטים לנקוט בו במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. הלכה פסוקה היא כי בית הדין יעדיף בדרך כלל את הדיון בתביעה לגופה ויימנע ממחיקתה או דחייתה על הסף. הנשיא (בדימוס) שמגר התייחס לכך בפסיקתו – "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף".


כאשר מדובר בבתי הדין לעבודה, אשר הינם ערכאה ה"מקמטת" לעיתים את סדרי הדין לשם עשיית צדק עם עובדים חלשים אל מול מעסיקיהם, דחייה או מחיקה של תובענה תיעשה במקרים חריגים עוד יותר. מוטל אפוא על בתי הדין "לבחון בקפדנות" את העובדות והטענות המועלות בתביעה, וכל זאת על מנת שלא תישלל זכותו המשפטית של בעל דין.

 

במילים אחרות, גם אם נפל פגם בסדרי הדין, פעמים רבות יעדיף בית הדין את הדיון בתביעה לגופה על פני מחיקתה. עם זאת, סדרי הדין לא נקבעו לחינם. בית הדין הארצי קבע לא אחת כי במקרים בהם בית הדין סבור כי התובע אינו יכול בשום פנים ואופן לקבל את הסעד אשר הוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו, ניתן להורות על דחייתה או מחיקתה של התביעה.

 

מן הכלל אל הפרט


במקרה דנן, מדובר היה בתביעה לפיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורים. בית הדין קבע כי לאחר בחינת העובדות והטענות, ניתן לראות כי עסקינן באחד מהמקרים החריגים המצדיקים את דחייתה של התובענה על הסף. סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר קובע כי ניתן לראות הלנת פיצויי פיטורים בתור הלנת שכר ובהתאם להחיל בשינויים המחייבים את סעיפים 17א, 18 ו-19 לחוק הגנת השכר.

 

סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר קובע כי בניגוד לשכר עבודה, הזכות לפיצויי הלנת שכר תתיישן אם לא הוגשה תבעיה בעניין באחד משני המועדים הבאים (לפי המוקדם):

  1. שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן
  2. 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי (אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים).

 

במקרה זה, התובעת קיבלה את פיצויי הפיטורים ב-27 לנובמבר 2008, ועל כן היה עליה להגיש את תביעתה עד ה-27 ל-ינואר 2009, לכל המאוחר. מהשתביעה הוגשה רק כעת, כשלוש שנים לאחר מכן, דינה להידחות. בית הדין ציין כי פניותיה של התובעת למדינה בגין הלנת פיצויי הפיטורים שלה לא האריכו או עצרו את תקופת ההתיישנות. "עסקינן בהתיישנות מהותית אשר קבועה בחוק ובחלוף תקופה זו פוקעת הזכות לקבל פיצוי בגין הלנה של פיצויי הפיטורים", נכתב בפסק הדין.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - פיצויי פיטורין

רצף שהתפטר מחמת מצבו הבריאותי, טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין. מנגד טענה המעסיקה כי ההתפטרות אינה מצדיקה תשלום פיצויים.  

פיזיותרפיסטית שהתפטרה עקב הפחתת היקף משרתה, בשל אי שיבוצה לביקורי הבית, דרשה לקבל השלמת פיצויי פיטורין בגין הרעת תנאים 

עובד בחנות פרחים שפוטר לאחר חופשת מחלה בת שלושה שבועות הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורין ולדמי מחלה.  

מנהלת מכירות שהתפטרה לאחר 13.5 שנים מחמת הרעת תנאים מוחשית עקב שינוי תנאי שכר והפחתת עמלות, דרשה לקבל פיצויי פיטורין.  

לאחר שאובחן כי מנהלת חשבונות סובלת מגידול סרטני במוח, היא התפטרה בדין מפוטרת ודרשה לקבל פיצויי פיטורין. 

נהג הובלות פוטר בשיחת טלפון בתקופה שבה שהה בחופשת מחלה, ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. 

לאחר שש שנים וחצי של עבודה בחברת שירותי חשמל ותקשורת, פוטר התובע לאלתר עקב התנהגות לא נאותה וגרימת נזק לחברה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.