www.ovdim.org.il

דואר אלקטרוני בעבודה - האם חסינות מפני תביעת לשון הרע?

דרגו את המאמר
  התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סע (חי') 4703-02-11‏


במסגרת מחלוקת בין רופאים תעסוקתיים בפיקוד צפון, אחת הרופאות הגישה כנגד הרופא שפיקד עליה תביעת לשון הרע. הרופאה התובעת טענה כי מפקדה פרסם כנגדה פרסומים אשר עלו כדי לשון הרע בעבודה, ואשר בסופו של דבר גרמו לפיטוריה. הרופא הנתבע, אשר היה מפקדה של התובעת בתקופה נשוא התובענה, טען כי מדובר בפרסומים פנימיים, תוך צבאיים, אשר נעשו במסגרת תפקידו כממונה על הרופאה.

 

      קראו עוד בתחום:


בפברואר 2011, התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה ובה טענה כי האחרון ניסה במזיד לפגוע בשמה הטוב ופרסם פרסומים שקריים אשר הופצו על מנת ללחוץ עליה ולהביא לפיטוריה (דבר אשר קרה לבסוף). בתקופה המדוברת הנתבע שירת בפיקוד צפון, כמפקד המרפאה והמערך התעסקותי, וכן כעוזר מפקד הפיקוד. התובעת, אשר הייתה באותה העת רופאה תעסוקתית בפיקוד צפון, הייתה כפופה במהלך עבודתה לנתבע.


התביעה דנן עסקה בלשון הרע אשר הוצאה לכאורה על ידי הנתבע במכתבי דואר אלקטרוני. שני המכתבים המרכזיים בפרשה נשלחו במאי וביוני 2006. מדובר בשני מכתבים אשר נשלחו על ידי הנתבע למפקד הרפואי של פיקוד צפון וסגנו.

 

המכתב הראשון היה למעשה העתק של מכתב אשר נשלח לתובעת ובו הביע הנתבע "מורת רוח" בנוגע להתנהלותה של האחרונה. המכתב השני היה מכתב אשר כוון באופן ישיר למפקד הרפואי וסגנו ובו שטח הנתבע טענות רבות כנגד התובעת ואף הציג אותה כ"שקרנית", פשוטו כמשמעו.

 

המפקד טוען - "שלחתי את המכתבים במסגרת תפקידי, הם נהנים מחסינות"


הנתבע הגיש לבית הדין לעבודה בקשה לדחות את התביעה על הסף וזאת מחמת מספר טענות. ראשית, נטען כי מדובר בתכתובת מיילים אשר הייתה למעשה תגובה לדואר אלקטרוני של התובעת עצמה. כמו כן, הנתבע טען כי הדברים אשר נאמרו במכתביו האלקטרוניים היו בעלי זיקה ישירה ובלעדית ליחסים המקצועיים אשר שררו בין התובעת ובינו. הנתבע הוסיף כי הייתה עליו "חובה מתוקף תפקידו" לכתוב את המיילים הנ"ל.


בקשתו של הנתבע לדחות את התביעה על הסף הוגשה מכוח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. על פי סעיף זה, התכתבות בין עובד ומעסיקו נהנית מפני חסינות מתביעות על בסיס חוק לשון הרע. הנתבע טען כי הדיון בתביעה עלול "לפגוע באופיים האובייקטיבי וההגינות של הדברים הנמסרים, ולשבש את מהלכו התקין והיעיל של הדיווח והניהול של האחראי במקום העבודה של העובד".


סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום אשר המפרסם היה "חייב לעשות לפי הוראה של רשות מוסמכת או לפי דין, או שהיה רשאי לעשות על פי היתר כאמור" לא ישמש עילה למשפט אזרחי או פלילי. למעשה, סעיף זה לחוק מפרט את הסעיפים בהם פרסום הינו פרסום מותר אשר נהנה מחסינות מתביעות לשון הרע. מדובר אפוא ב"הגנה מוחלטת".

 

יתרה מכך, סעיף 13 מעניק חסינות לפרסומים אלו גם כאשר הם אינם עומדים בדרישות של תום לב או אמינות. ניתן אפוא לומר כי גם פרסום כוזב אשר נעשה בזדון, אך חוסה תחת ההגנות המנויות בסעיף 13, לא יצדיק הגשת תביעה. בית הדין לעבודה נדרש אפוא לבחון את תחולתו של סעיף 13(9) על המקרה דנן. דהיינו, בית הדין נדרש לשאלה – האם הפרסומים בדואר האלקטרוני היו פרסומים אשר הנתבע היה חייב לעשות על פי הוראה של רשות מוסמכת או על פי דין, או רשאי לעשות על פי היתר.

 

טענות הצדדים וקביעת בית הדין לעבודה


הנתבע טען כי קמה תחולה לסעיף הנ"ל וזאת משום שהוא, בתור הממונה על התובעת במקום העבודה, פעל מכוח סמכותו כאשר "אמר לעובדת לבצע משימה" או "כתב עליה דברים מסוימים". לטענתו, מכתבי הדואר האלקטרוני המדוברים נכתבו מתוקף הסמכות אשר הייתה בידיו בקונסטלציה של יחסי העבודה בין הצדדים המעורבים. הנתבע הדגיש כי ההתכתבות נעשתה במסגרת העבודה, עסקה בנסיבות העבודה, נשלחה בדואר פנימי ומוענה אך ורק לגורמים צבאיים שהיו אחראים על התובעת.


בית הדין לעבודה בחן את טענות הנתבע וקבע כי דינן להידחות. בפסק הדין הודגש כי קיים הבדל משפטי בין נסיבות בהן "לתובעת אין כלל עילה למשפט וטענות הנתבע דורשות דחיית התביעה על הסף ללא ניהול הליך עיקרי" לבין נסיבות בהן "לתובעת יש עילה למשפט אך טענות התובע יכולות להיות טענות הגנה במסגרת ההליך עיקרי". בית הדין לעבודה קבע כי יש ללכת בדרך השנייה. דהיינו, לקבוע כי טענות הנתבע תוכלנה לשמש להגנתו בהליך העיקרי, אך הן לא עלו כדי עילה לדחות את התביעה בשלב מקדמי זה.


הודגש כי החסינות מכוח סעיף 13(9) קמה לנתבע כאשר הוא היה "חייב" לעשות את הפרסום על פי הוראה של רשות מוסמכת או על פי דין, או שהוא היה "רשאי" לעשות כאמור לפי היתר של רשות מוסמכת. דהיינו, לא מדובר בהגנה מוחלטת אלא בהתאם לחלופות אשר קבועות בסעיפים 13(1)-13(11). רוצה לומר, בפרסומים מותרים בלבד. בית הדין לעבודה ציין כי לשון הסעיף הינה מפורשת. "לא ניתן בשלב מוקדם זה לקבוע כי אכן עסקינן בההתכתבות אשר נעשתה מכוח חובה ו/או הרשאה", נכתב בפסק הדין, "טענותיו של ב"כ הנתבע לכל היותר יכולות להוות טענות הגנה טובות, אך אין בהן לבסס דחייה על הסף של התביעה".
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - יעוץ משפטי

האשמת שווא בגניבה ופיצויי לעובד מחברת החשמל

עובד אשר הואשם על ידי חברת החשמל בגניבה יקבל פיצויים בגין הוצאת לשון הרע... 

האם בית הדין הארצי לעבודה היה צריך להחמיר עם הנפוטיזם בנמל אשדוד?

האם בית הדין הארצי לעבודה הכשיר באופן עקיף את הדיון בנפוטיזם בנמל אשדוד כדיון לגיטימי בין ועד העובדים לדירקטוריון הנמל? 

האם עובד ישלם פיצויים בגין גניבת עין ותיאור כוזב באתר אינטרנט?

האם בית הדין לעבודה יפסוק פיצויים לטובתו של מעסיק בגין גניבת עין ופרסום תיאור כוזב באתר אינטרנט? 

עובד ציבור אשר סייע לארגון פשיעה הורשע בהרשעה תקדימית

האם ניתן להרשיע עובד ציבור בגין סיוע לארגון פשיעה? בית המשפט קבע כי התשובה לכך חיובית... 

צו למתן שאלון לעובד במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה

מהו צו למתן שאלון בבית הדין לעבודה? האם ניתן לבקש צו כגון דא במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה? 

עובד ישראלי הגיש תביעה כנגד שגרירות ארצות הברית - האם חסינות לריבון הזר?

הגשת תביעה נגד שגרירות זרה על ידי עובד ישראלי. האם השגרירות נהנית מחסינות כריבון זר? 

חשיפת מידע מביטוח לאומי לפי חוק חופש המידע - למרות מניעים כלכליים

האם ניתן לבקש חשיפת מידע מרשות מכוח חוק חופש המידע, וזאת למרות מניע כלכלי? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.