www.ovdim.org.il

האם בין מדריכי זהירות בדרכים לבין המדינה התקיימו יחסי עובד מעביד?

דרגו את המאמר

יחסי עובד מעביד בין המדינה לבין מדריכי זהירות בדרכים

 

בית הדין לעבודה נדרש לבחון את סוגיית קיומם של יחסי עובד מעביד בין מדריכי זהירות בדרכים לבין המדינה. מצד אחד, המדריכים טענו כי המדינה, דרך משרד החינוך, הייתה זו אשר העסיקה אותם. מצד שני, המדינה טענה כי ניתן להיווכח על ידי בחינת המעסיקים כי המדריכים הועסקו על ידי שורה של ספקים שונים שזכו במכרזים. דהיינו, לא התקיימו – לטענת המדינה – יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

 

      קראו עוד בתחום:

 

19 המדריכים במקרה דנן הועסקו בתור מדריכי זהירות בדרכים לתלמידי בית ספר יסודי. המדריכים טענו כי יש להכיר בקיום יחסי עובד מעביד בינם לבין המדינה כבר משנת 1995. לטענתם, הם הועסקו באותה עבודה במשך שנים רבות, ורק "זהות המעסיק" השתנתה ללא כל משמעות מבחינתם. המדריכים ציינו כי "צעיר" התובעים החל את עבודתו לפני כ-10 שנים, ואילו המדריכה הוותיקה ביותר הועסקה בתפקיד כבר משנת 1983.

 

על פי עובדות המקרה, עבודתם של המדריכים לא הייתה צמודה לכיתה מסוימת והם הדריכו כיתות שונות מדי יום. בתחילה, השיעורים היו מועברים במסגרת בית הספר. בשלב מסוים, ההדרכה עברה למגרשי ה"זהירות בדרכים" ברחבי הארץ. זהות מעסיקיהם של המדריכים השתנתה פעמים רבות במרוצת השנים. בתחילה, הייתה זו המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים. בשנת 1995, בעקבות חקיקת חוק חובת מכרזים, חל שינוי בכך. החל משנה זו, האגף לזהירות ובטיחות בדרכים במשרד החינוך החל בפרסום מכרזים שנתיים להפעלת התוכנית.

 

הספקים מתחלפים מדי כמה שנים

 

עשרת המדריכים הותיקים, אשר הועסקו עד שנת 1995, הועברו בשלב זה לספק אשר זכה במכרז. הספקים התחלפו מידי מספר שנים. בשנת 2001 זכתה במכרז המכללה האקדמית יהודה ושומרון. מאז ועד היום העסיקה המכללה את המדריכים. זהות המעסיק השתנתה למעשה בהתאם לזהות הזוכים במכרז והמערערים חתמו על חוזי עבודה בכל פעם מחדש.

 

במקביל, המדינה הייתה חותמת עם הספקים על הסכם ובו התחייבו האחרונים לספק למדריכים את השכר, להנפיק להם תלושי שכר וכדומה. עם זאת, הפעילות מומנה כולה על ידי משרד החינוך. כמו כן, גם גובה השכר נקבע על ידי משרד החינוך (והועבר לספקים בתוספת דמי ניהול). יצוין כי גם חוברות הלימוד הוזמנו על ידי משרד החינוך ונשאו בגאון את שמו של המשרד.

 

שינוי שיטת התמחור ופגיעה בשכר המדריכים

 

בתחילת שנת 2006, המדינה החליטה לשנות את שיטת התמחור אשר נקבעה לתוכנית מול המכללה. הוחלט כי התשלום למכללה יהיה לפי תפוקה ולא לפי שעות עבודה. השינוי המבני גרם באופן ישיר להפחתה בשכרם של המדריכים. כחודש לאחר מכן, חמישה מדריכים הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יורה למכללה ולמדינה שלא להעסיק מדריכים אחרים במקומם ולהמשיך בהעסקתם לפי החוזה אשר היה בתוקף עד לדצמבר 2005.

 

כמו כן, המדריכים ביקשו כי יכירו בהם כעובדי מדינה ויינתן צו האוסר את פיטוריהם. הרקע לבקשה היה הודעת המכללה כי תנאי להמשך העסקתם של המדריכים יהיה חתימה על חוזה העבודה החדש (בו פורטה הפחתת השכר).

 

האם המדריכים היו עובדי מדינה?

 

בית הדין לעבודה נדרש אפוא לבחון האם המדריכים במקרה דנן היו עובדי מדינה, אם לאו. בפסק הדין נכתב כי לאחר סקירת העדויות והראיות, ניתן להיווכח כי היו קיימים במקרה דנן "סממנים אשר היה בהם להצביע על העסקתם של המדריכים במסגרת מיקור חוץ". מצד שני, בית הדין קבע כי היו גם לא מעט סימנים אשר היה בהם כדי להטות את הכף דווקא להכרה באחרונים כעובדי מדינה.

 

לדוגמא, עבודתם של המדריכים לא השתנתה במרוצת השנים, וזאת למרות החילוף במעסיק הרשמי. כמו כן, כל הספקים אשר העסיקו את המדריכים לא היו חברות כוח אדם. יתרה מכך, מדובר בגופים אשר כלל אינם עוסקים בתחום הזהירות בדרכים (מכללות כגון המכללה למינהל והמכללה האקדמית יהודה ושומרון). בית הדין ציין כי העסקתם של המדריכים, במשך תקופות ארוכות, על ידי גופים שאין ביניהם ובין זהירות בדרכים כל קשר, העלתה חשד של "העסקה פיקטיבית".

 

צוין כי גם אם לספקים היה כביכול מעמד של מעסיקים בפועל, הרי שבנוגע לעניינים ספציפיים אשר היו קשורים בהעסקתם של המדריכים, לא הייתה להם כלל מילה. לדוגמא, ה"מעסיקים" לא יכלו לקבוע אילו עובדים ישמשו בפועל כמדריכים, לא היו יכולים להעסיק או לפטר עובד ללא אישור משרד החינוך, לא קבעו את שכרם של העובדים וכדומה.

 

לסיכום, נקבע כי המדריכים היו עובדי מדינה כבר משנת 1995. "העובדה כי ההעסקה אצל כל אחד מהספקים הייתה זמנית, בעוד העבודה במסגרת פרויקט הזהירות בדרכים – פרויקט שתוקצב ופוקח על ידי המדינה, הייתה קבועה יחסית ונמשכה שנים ארוכות, הטתה את הכף להכרה בתובעים כעובדים של המשתמש, דהיינו המדינה", נכתב בפסק הדין. בית הדין קבע כי העסקתם של העובדים בדרך זו, על ידי העברתם מספק לספק, לא הייתה אלא לשם ייעול וחיסכון כלכלי.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - יחסי עובד מעביד

השוחט זומן לשיחה עם המנהל ובסופה נמסר לו מכתב פיטורין, אולם מנגד טען המעסיק כי התובע בחר להתפטר מרצונו החופשי.  

עובדת זרה ממולדובה שהועסקה כמטפלת סיעודית לנכה בעלת שיתוק מוחין, הגישה תביעת פיצויים נגד המעסיקה.  

המעסיקים תבעו את העובדים בגין עוולת לשות הרע, בעקבות פרסומים פוגעניים בדף הפייסבוק שלהם.  

התובעת עבדה ברשת למוצרים לעיצוב הבית ומתנות, במשך שבע שנים. בתחילה כמוכרת שכירה ובהמשך כמעצבת עצמאית. מהן זכויותיה לאחר הפסקת היחסים? 

מנהל העבודה פוטר לאחר חודש וחצי, ללא שימוע ובניגוד לתנאי החוזה, לכן הגיש תביעה כנגד המעסיק.  

מורה ליוגה שפוטרה בשל הרעה בתנאים, הגישה תביעה על מנת שתקופת עבודתה כעצמאית תוכר כתקופה של יחסי עובד ומעביד. 

רופאת השיניים טענה כי היא עבדה כשכירה במרפאת שיניים, מנגד טענה המרפאה כי היא הועסקה כעצמאית. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.