חשיפת שחיתות בעבודה - חוק הגנה על עובדים
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
חוק הגנה על עובדים הינו חוק אשר מטרתו להגן על עובדים שסובלים (מהתנכלויות ו/או פיטורים) בגין דיווח על מעשי שחיתות או פגיעה בטוהר המידות במקום העבודה. בית הדין הארצי לעבודה, חזר לאחרונה על תכליתו ומטרתו של חוק זה:
"מדובר בחוק אשר נוסח על ידי השופט העליון חיים כהן ותפקידו למנוע שחיתות במנהל הציבורי ולבצר את שלטון החוק במדינת ישראל. בדברי ההסבר לחוק נאמר כי רבו המקרים בהם עובדים אשר הגישו תלונה אודות מעשים לא תקינים במקום העבודה נחשפו לרדיפה והתנכלות מצד הממונים עליהם, מעסיקיהם וחבריהם לעבודה. לעיתים, התנכלות זו הגיעה עד כדי פיטורים או פגיעה קשה בתנאי העבודה. אי לכך, החוק הנ"ל נועד אפוא להגן על העובדים המתלוננים על שחיתות ומקנה לבית הדין לעבודה סמכות מיוחדת לעניין זה. בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לעובד פיצויים או להוציא צו מניעה כנגד הפגיעה בו במקום העבודה".
ניתן גם להתרשם מתכליתו של החוק מסעיף 2 בו הקובע כי מעביד לא יפגע בתנאי עבודתו של עובד, ולא יפטר את האחרון, וזאת בגין תלונה אשר הגיש העובד. כמו כן, החוק אוסר גם על פגיעה בעובדים שסייעו לעובדים אחרים להגיש תלונה כאמור. על פי החוק, ההגנה והתרופות הניתנות מכוחו תלויות בהוכחתם של מספר תנאים מצטברים:
- התלונה הוגשה בתום לב.
- התלונה הוגשה בגין הפרת חיקוק במקום העבודה או בקשר לפעילותו של המעביד. במידה ומדובר בגוף ציבורי, תהיה לעובד הגנה גם כאשר התלונה הייתה קשורה בפגיעה במינהל התקין או בטוהר המידות.
- התלונה הוגשה לרשות אשר הייתה מוסמכת לקבל אותה ולדון בה.
דוגמאות מהפסיקה:
החזרת עובד לרכבת לאחר פיטורים בגין חשיפת שחיתות - עובד ברכבת ישראל הגיש תלונה בגין שחיתויות של עובדי החברה. התלונה הוגשה למבקר המדינה, הנהלת החברה ומשרד התחבורה. העובד טען כי לאחר הגשת התלונה הוא היה חשוף להתעללות והתנכלות מצד העובדים האחרים ברכבת. כמו כן, טען העובד, בתוך תקופה קצרה הוגשו כנגדו "50 תלונות" אשר יצרו למעשה את הקרקע לפיטוריו.
המבקש טען כי עובדי הרכבת "קיבלו הוראה" להתעמר בו ובסופו של היום הוא פוטר ממקום עבודתו. בית הדין לעבודה בחן את נסיבות המקרה וקבע כי יש להשיב את העובד לעבודתו. בפסק הדין נקבע כי העובד יושב למקום העבודה ויפוצה בגין נזקיו. בית הדין מצא פגמים של ממש בהליך הפיטורים במקרה דנן. לדוגמא, שניים מן המנהלים אשר העובד התלונן עליהם ישבו בוועדה שהחליטה על פיטוריו. כמו כן, הוכחו ההתנכלויות ולא ניתן הסבר כיצד הוגשו תלונות כה רבות כנגד העובד בזמן כה קצר לאחר הגשת התלונה.
פיצויים כספיים במקום השבה למקום העבודה, למרות הוכחת חשיפת שחיתות - עובד בית אבות פוטר מעבודתו. בעקבות הפיטורים העובד הגיש תביעה כנגד המעסיק וטען כי יש להוציא צו מניעה המורה על השבתו למשרתו. בית הדין לעבודה נדרש לבחון את בקשתו אשר התבססה על הטענה שההתנכלות אליו "נולדה" לאחר שהוא הגיש תלונה לקופת החולים שניהלה את המוסד הרפואי. התלונה הוגשה כנגד התנהלותו של מנהל המוסד לרבות בשל העסקת קרובי משפחה וניהול קלוקל של כספי בית האבות.
בפסק הדין נקבע כי העובד הוכיח את השחיתויות המדוברות וכן את הקשר הסיבתי בין הגשת התלונה לבין הרעת תנאיו ופיטוריו. עם זאת, נקבע כי היות ומדובר בבית אבות, והיות ויש צורך ביחסים טובים בין העובדים למנהל המוסד (לרווחתם של החולים הסיעודיים), לא ניתן להחזיר את העובד למשרתו. בית הדין דחה את הבקשה להחזיר את העובד לעבודה, אך פסק לאחרון פיצויים בגין הוצאות משפט (15,000 שקלים). כמו כן ,בית הדין קבע כי הפיצויים המשמעותיים מכוח חוק הגנה על עובדים ייפסקו לתובע בהליך העיקרי.