www.ovdim.org.il

האם יש לחשוף מסמכים העוסקים בתנאי העסקה של עובדים אחרים?

דרגו את המאמר

חשיפת מסמכים בבית הדין לעבודה
 

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין, תשנ"ב-1991, קובעת כי בית הדין, או הרשם, הינם ברי סמכות להורות לאחד מבעלי הדין, במטרה לחסוך בהוצאות או לאפשר דיון יעיל, להמציא עבור בית המשפט פרטים נוספים. בית הדין לעבודה רשאי, על פי תקנה זו, להורות על גילוי ועיון במסמכים לפי בקשת בעל דין.


הוראות תקנה 46(א) נועדו להבטיח כי הדיונים בבית הדין לעבודה יהיו יעילים ובמסגרת של קלפים פתוחים. בית המשפט העליון, כאשר נדרש להתייחס לתקנה זו, הדגיש כי נקודת המוצא בכל הנוגע למתחם הדיון בפני ערכאה שיפוטית הינה שגילוי מרבי ככל האפשר של המידע הרלבנטי הינו הכרחי ליעילות הדיון.

 

      קראו גם בתחום:

 

לאמור, חשיפת האמת דרושה על מנת לעשות את הצדק בבית המשפט. כמו כן, חשיפתה של האמת מתיישבת גם עם האינטרס של בעלי הדין וגם עם האינטרס הציבורי. בית הדין הארצי לעבודה ציין בעניין זה כי יש להבטיח גילוי רחב של מידע רלבנטי לעניין המחלוקת בין הצדדים וחובת הגילוי הינה אחת מן המטרות העליוניות של ההליך השיפוטי.


במסגרת יחסי עובד-מעביד, מצפה המערכת המשפטית כי הצדדים ינקטו בשקיפות ותום לב האחד כלפי השני. אי לכך, במקרה בו מדובר בסכסוך התלוי ביחסי העסקה, קיימות חובות מיוחדות החלות על המעסיק מחד והעובד מאידך. במילים אחרות, מתקיים קשר מיוחד בין תקנה 46(א) לבין ענייני עבודה.

 

מהו מבחן הרלבנטיות?


בבואו של בית הדין לעבודה להורות על גילוי או חשיפה של מסמך מסוים, בוחנים השופטים את מידת הרלבנטיות של חשיפה זו לקיום דיון יעיל. מבחן הרלבנטיות קובע כי בית הדין לעבודה ייתן צו לעיון או גילוי מסמכים ככל שמדובר בעניין חיוני אשר נחוץ לצורך בירור המחלוקות העומדות בין הצדדים.


מבחן הרלבנטיות עומד אפוא על שני תנאים להתקיימותו. התנאי הראשוני הינו תנאי הסף. תנאי זה דורש את הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין טענותיו של בעל הדין המבקש את חשיפת המסמך לבין גילוי המסמך המדובר. התנאי השני הינו בחינת הבקשה לגילוי המסמכים על רקע נסיבות המקרה הנדון. לאמור, מהן ההשלכות של חשיפות המסמך על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים. כמו כן, נבחנת תרומתה של חשיפת המסמך לקיום הדיון היעיל בבית המשפט.


חשיפת מסמכים של עובדים אחרים במקרה של טענת נוהג


אחד המקרים הנפוצים בהם דורש בעל דין לחשוף מסמכים הקשורים למעסיק הינו במקום בו נטענת טענת נוהג. טענה זו גורסת כי העובד הופלה לרעה במסגרת נוהג אשר התקיים במקום העבודה כלפי עובדים אחרים. לדוגמא, העובד לא קיבל תנאי פרישה זהים לעובדים ממעמדו או העובד לא היה זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים כמו עובדים בתפקידים מקבילים.

 

במקרים אלו, פעמים רבות מבקש בעל הדין לחשוף את תנאי ההעסקה של עובדים נוספים. או כאן אמור בית הדין לעבודה להתמודד עם הפרת זכויות נוספות כגון הזכות לפרטיות של העובדים הללו או של מקום העבודה.


למרות חשיבותם של העיון והגילוי במסמכים, לשם קיום הדיון המשפטי היעיל, מדובר בזכויות אשר אינן זכויות מוחלטות. לאמור, הזכות הגלומה בתקנה 46(א) לגילוי מסמכים הינה זכות אשר מטרתה לאפשר הגנה על זכויות מהותיות.

 

 

מדובר למעשה בזכות דיונית אשר צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, זאת אל מול אינטרסים וערכים אחרים ובהתייחס באופן ספציפי לנסיבות המקרה. שיטת המשפט הישראלית מכירה בכך שישנם ערכים ואינטרסים בעלי חשיבות לחברה ולפרט הראויים להגנה אף במקום בו הם מתנגשים עם עשיית הצדק וחשיפת האמת.

 

בית הדין לעבודה יודע היטב כי עליו להגן על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ולמנוע פגיעה אפשרית בזכותם לפרטיות של צדדים שלישיים.
 

ההתנגשות עם הזכות לפרטיות


הזכות לפרטיות הינה אחת מן הזכויות החשובות שבזכויות האדם בישראל. מדובר בלא פחות מחירות אשר יושבת בבסיסו של המשטר הדמוקרטי בישראל ושורשיה אף נעוצים במסורת היהודית.

 

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם הינו זכאי לפרטיות ולהגנה על צנעת חייו. כמו כן, המחוקק קבע, בחוק ההגנה על הפרטיות, כי לא ניתן לפגוע בזכותו של אדם לפרטיותו מבלי לקבל את הסכמתו לכך. בין השאר, חולשת הזכות לפרטיות גם על עניינו הפרטים של האדם והפרת חובת הסודיות כלפיו.


מיותר לציין כי מסמכים החושפים תנאי העסקה או תנאי פרישה של עובדים בבית הדין לעבודה מהווה סכנה לפגיעה בפרטיותם של עובדים אלו. ההלכה הפסוקה הכירה בכך שמידע הנוגע להכנסתו ולמצבו הכלכלי של אדם חוסה תחת הגנת הפרטיות, ושימוש בו בלא הסכמתו פוגע בפרטיותו. כאשר נדרש בית הדין לעבודה לבחון גילוי מסמכים או פרטים מסוימים, עליו להימנע מפגיעה בפרטיות של אדם זה או אחר, וזאת בהתאם לנסיבות המקרה הנדון.


במילים אחרות - מבחן הרלוונטיות אינו מהווה סוף פסוק בהחלטה אם לקבל ראיה. בתי הדין לעבודה נדרשים לאזן בין זכות הציבור לדעת וזכותו של בעל-דין להביא ראיות התומכות בטיעוניו, לבין הפגיעה בפרטיות של בעל-דין או צד שלישי.


לסיכום,


להלן הכללים להכרעה במקרים בהם מתנגשת הזכות של בעל דין לחשוף מסמכים הקשורים לעניינו לבין הזכות לפרטיות בחשיפת המסמכים המבוקשים:

 

  • מלאכת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי ועיון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות בהתייחס למבחן הרלוונטיות.
  • נבחנת בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע, היקפו, חשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו.
    יש להעדיף, בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים".
  • בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים – בית הדין לעבודה נותן משקל רב לזכותם של צדדים שלישיים לפרטיות. במקרים אלו, ישתדל בית הדין לעבודה להימנע מחשיפת המסמכים ובמידה ויחשפו, תשמר פרטיותם של הצדדים השלישיים בצורה הטובה ביותר (שמות בראשי תיבות, חשיפת נתונים רלבנטיים בלבד וכדומה).
  • לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך: על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים.
  • במקרה שטענת העובד היא לקיומו של נוהג או לקיומה של אפליה, יכול ותינתן החלטה המאפשרת גילוי מסמכים המתייחסים לצדדים שלישיים, בכפוף לראשית ראיה לקיומו של הנוהג או לקיומה של האפליה, להחלה דווקנית של מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו ולצמצום מרבי של החשיפה באמצעות מחיקת פרטים מזהים ובאמצעים אחרים.
     
לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה לפיצויים בגין שימוע שנערך למראית עין בלבד

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

הרעה מוחשית בתנאים עקב הפחתת שעות העבודה

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

מאבטח שעבד בשירות המדינה הגיש תביעה בגין הפרשי שכר

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

כתב אישום בגין העסקת נערים בעבודה בפיצרייה בשעות בלילה

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

פיצוי למנהלת חשבונות בגין פיטורין שלא כדין ללא עריכת שימוע

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מפעיל באגר שפוטר לאחר ארבעה חודשים דרש פיצויי הלנת שכר

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

האם יש לחייב את משרד החינוך לשבץ את המורה במשרה מלאה?

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.