www.ovdim.org.il

חשיפת מסמכים בבית הדין לעבודה, מבחן הרלבנטיות והאיזון מול פגיעה בפרטיות

דרגו את המאמר

חשיפת הסכמי עבודה עם מעסיקים אחרים בבית הדין לעבודה

 

סע (ת"א) 16101-10-10


בתי הדין לעבודה הינם מערכת משפטית מיוחדת אשר מטרתה לבחון מחלוקות ותביעות בין עובדים למעסיקיהם. לא אחת, בעלי הדין "מסתירים" מסמכים מסוימים זה מזה, וזאת בטענה כי מדובר במסמכים פרטיים.


לדוגמא, עובד אשר טוען כי במקום העבודה שלו ישנו נוהג לשלם פיצויי פיטורים גם לעובדים אשר התפטרו, רשאי לדרוש את חשיפת הסכמי הפרישה של העובדים הרלבנטיים. במקרים אחרים, המעביד יהיה זה אשר ידרוש את חשיפת המסמכים. למשל, חשיפת חוזה עבודה עם מעסיקים נוספים, בעת שהעובד המדובר היה שכיר בעסקו. כאשר אחד הצדדים מתנגד לחשיפת המסמכים, לא מן הנמנע שבית הדין לעבודה יידרש להכריע במחלוקת. להלן דוגמא למקרה כאמור.


עובד בחברה הגיש תביעה כנגד מעסיקתו לשעבר וזאת בעבור תשלום זכויות עובדים שונות. התביעה הוגשה על סך של כ-320,000 שקלים, כאשר 225,000 שקלים מתוכם היו בגין "החזר הוצאות נסיעה במסגרת התפקיד". העובד טען כי החברה צריכה לשלם לו את הסכום האמור (70% מתביעתו) וזאת משום ש"רכבו הפך לאחד מאמצעי הייצור של החברה והיה חלק מצי הרכב המסחרי שלה".


במסגרת ישיבת קדם משפט, אשר התנהלה בין הצדדים ביולי האחרון, השופטת אפרת לקסר נתנה החלטה לפיה המשיב צריך לצרף לתביעתו "פרטים בנוגע למקומות עבודתו במהלך התקופה נשוא התובענה". במסגרת הליך גילוי המסמכים, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים – האם הסכמי העבודה בין המשיב לבין מקומות עבודה אחרים, אשר הוא היה חתום עליהם במהלך התקופה המדוברת, היו קשורים להליך דנן? דהיינו, האם היה על המשיב לחשוף את הסכמי העבודה הנ"ל במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה בעניין תביעתו הנוכחית.


חשיפת מסמכים בהליך משפטי ובבית הדין לעבודה


בשיטת המשפט הישראלית ישנה הלכה מושרשת הקובעת כי חלה על בעלי דין שהינם צדדים להליך משפטי החובה לגלות זה לזה את המסמכים הרלבנטיים הנוגעים למחלוקת נשוא ההליך. המטרה העומדת בבסיסה של הלכה זו היא – חשיפת האמת ועשיית צדק.

 

      קראו עוד בתחום:


בע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, אשר ניתן בספטמבר 2010, הוגדרה חובת הגילוי הנ"ל כ"חובה אשר נובעת גם מיחסי האמון בין עובד ומעביד וגם מעקרון היסוד של שקיפות ביחסי העבודה". במקרים כגון דא, בית הדין לעבודה נדרש אפוא לבחון האם המסמכים אשר מבוקש לחושפם הינם "מסמכים רלבנטיים להליך".


המבחן לבחינה זו הינו מבחן כפול. ראשית, בית הדין בוחן האם בין הייתה "זיקה ברורה בין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי לבין גילוי החומר המבוקש". שנית, בית הדין מתייחס לאופן בו הגילוי יסייע לקיים דיון יעיל ומהי תרומתו להליך בהתחשב בכלל הנסיבות הספציפיות. במסגרת היבט רחב זה, בית הדין בוחן את מהות הסעד המבוקש וכיצד מתן סעד זה יפגע במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו.


לאחר שבית הדין קובע כי מבחן הרלבנטיות התקיים, עליו לעבור ולבחון האם התקיימו במקרה דנן אינטרסים נגדיים אשר היה בהם כדי להצדיק את מניעת הגילוי או כדי לצמצמו. כעת, בית הדין מאזן את האינטרסים השונים בהתאם לנסיבות המקרה הנדון. מלאכת האיזון נעשית אפוא על ידי בחינת אמות מידה של מידתיות ושלבי הבדיקה משליכים האחד על השני. לאמור, ככל שהמסמך המדובר יהיה רלבנטי יותר למחלוקת, כך יגבר האינטרס לחושפו. עם זאת, ככל שהוא יהיה פחות חיוני להליך, כך יגבר האינטרס למנוע את הגילוי או לצמצם אותו.


פגיעה בפרטיות, אימתי?


לא אחת, צדדים אשר מבקשים להימנע מחשיפת מסמכים טוענים כי מדובר ב"פגיעה בפרטיות". הלכה פסוקה בקשר לכך היא כי יש לאזן בעניין זה בין ההגנה החוקתית על הפרטיות, לבין האינטרס של יעילות הדיון והרצון לרדת לשורש העניין ולחקור את האמת והצדק.


    השופטת ווירט-ליבנה העמידה ארבע הנחיות לעניין זה:

  1. בית הדין לעבודה צריך להתייחס למבחן הרלבנטיות באופן פרטני ובהתאם לטיב החומר אשר גילויו מבוקש. כמו כן, בית הדין חייב להתייחס גם להיקף הגילוי ולשיעור הפגיעה בפרטיות, הן של בעל הדין והן של מקור המידע.
  2. בית הדין חייב לבחון את חשיבות המסמכים עבור המבקש מבחינת הוכחת טענותיו.
  3. נשאלת השאלה - האם קיימת דרך חלופית אשר תימנע את חשיפת המסמכים?
  4. נבחנת הסוגיה האם הזכות לפרטיות פוגעת באינטרס המשפטי לערוך הליך שיפוטי יעיל ותקין הנערך בקלפים פתוחים?


מן הכלל אל הפרט


בית הדין לעבודה קבע במקרה דנן כי המסמכים המבוקשים היו רלבנטיים להליך נשוא התובענה וזאת משום שאף המשיב הסכים לעיון בתלוש שכר אחד (בבחינת תלוש שכר מייצג). לאחר שעבר את משוכת הרלבנטיות, בית הדין המשיך וקבע כי החברה רשאית שההליך כנגדה ינוהל ב"קלפים פתוחים" וזאת בכל הקשור לפרטים אישיים המופיעים בהסכמי השכר ותלושי השכר הנוגעים למקומות עבודה אחרים בתקופה המדוברת.


"הגעתי לכלל מסקנה כי הפגיעה בזכותו לפרטיות של המשיב קטנה יותר וחמורה פחות מהפגיעה האפשרית בהגנתה של המבקשת אלמלא יגולו המסמכים הנ"ל", כתב השופט בפסק הדין. כמו כן, השופט הוסיף כי פרטים אישיים רבים ביחס למשיב, אשר הופיעו בהסכמי העבודה הנ"ל, היו ידועים לחברה בלאו הכי. בנוגע לפרטים האחרים, נקבע כי אכן תנאי שכר, גובה שכר וכו', אשר אינם בידיעת החברה, רלבנטיים עבורה מבחינת הגנתה בהליך העיקרי.
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - יעוץ משפטי

האשמת שווא בגניבה ופיצויי לעובד מחברת החשמל

עובד אשר הואשם על ידי חברת החשמל בגניבה יקבל פיצויים בגין הוצאת לשון הרע... 

האם בית הדין הארצי לעבודה היה צריך להחמיר עם הנפוטיזם בנמל אשדוד?

האם בית הדין הארצי לעבודה הכשיר באופן עקיף את הדיון בנפוטיזם בנמל אשדוד כדיון לגיטימי בין ועד העובדים לדירקטוריון הנמל? 

האם עובד ישלם פיצויים בגין גניבת עין ותיאור כוזב באתר אינטרנט?

האם בית הדין לעבודה יפסוק פיצויים לטובתו של מעסיק בגין גניבת עין ופרסום תיאור כוזב באתר אינטרנט? 

עובד ציבור אשר סייע לארגון פשיעה הורשע בהרשעה תקדימית

האם ניתן להרשיע עובד ציבור בגין סיוע לארגון פשיעה? בית המשפט קבע כי התשובה לכך חיובית... 

צו למתן שאלון לעובד במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה

מהו צו למתן שאלון בבית הדין לעבודה? האם ניתן לבקש צו כגון דא במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה? 

עובד ישראלי הגיש תביעה כנגד שגרירות ארצות הברית - האם חסינות לריבון הזר?

הגשת תביעה נגד שגרירות זרה על ידי עובד ישראלי. האם השגרירות נהנית מחסינות כריבון זר? 

חשיפת מידע מביטוח לאומי לפי חוק חופש המידע - למרות מניעים כלכליים

האם ניתן לבקש חשיפת מידע מרשות מכוח חוק חופש המידע, וזאת למרות מניע כלכלי? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.