עובד ישראלי הגיש תביעה כנגד שגרירות ארצות הברית - האם חסינות לריבון הזר?

דרגו את המאמר

אזרח ישראלי אשר עבד בשגרירות ארה"ב הגיש תביעה בגין סעדים שונים כגון פיצויים בשל פיטורים שלא כדין, פיצויים בעקבות פיטורים לאחר חשיפת שחיתות, הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים. השגרירות האמריקאית טענה כי מתוקף היותה ריבון זר, יש לדחות את התביעה שהוגשה כנגדה. ארצות הברית ביקשה להחיל על המקרה את כלי החסינות של הריבון הזר.

      קראו עוד בתחום:

• עובדת שגרירות צרפת פוטרה ללא שימוע וללא הצדקה
• אפליה בשגרירות ישראל בברלין - פיצויים על סך 223 אלף שקלים
• מה דין תביעתו של עובד זר שתצהיר עדותו לא נחתם או אושר בהתאם לכללים?
• עובד בקונסוליה האמריקאית פוטר לאחר שהתלונן על העדפת מקורבים
• תביעה נגד הקונסוליה האמריקאית - סמכות דיון של בית הדין לעבודה
• פיטורי עובדת ושלילת פיצויי פיטורין בעקבות הפרת אמונים
   

כיום, חוק חסינות מדינות זרות הינו החוק אשר מסדיר את חסינותן של מדינות זרות מפני סמכויות השיפוט של הערכאות בישראל. סעיף 4 לחוק זה קובע כי במידה ומדובר בחוזה עבודה, המדינה הזרה לא תהיה חסינה מפני סמכות שפיטה בתביעת עובד כאשר התקיימו בתביעה כל התנאים שלהלן:

1. עילת התביעה נמצאת בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה.
2. העבודה - כולה או חלקה - נעשתה בישראל.
3. עילת התביעה קמה במועד בו התובע (או המועמד לעבודה) היה אזרח ישראלי ומקום מגוריו הרגיל בישראל.

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי כל שלושת התנאים אשר פורטו לעיל התקיימו. עילת התביעה הייתה אפליה בעבודה ופיטורים בניגוד להוראותיו של חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות. מדובר כמובן בסוגיות הקשורות בטבורן ביחסי עבודה ועל כן הן היו בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. כמו כן, גם הסעד של פיצויי הלנה בגין הלנת שכר הינו סעד הנמצא בסמכות בית הדין לעבודה. העובד ביצע את עבודתו בשגרירות ארה"ב בישראל והוא אזרח ישראלי. אי לכך, בית הדין לעבודה קבע כי היה די באלה על מנת להוכיח כי לשגרירות לא עמדה חסינות מפני ההליך.

הלנת שכר ומשמעותה בשל היותה פיצוי עונשי

השגרירות טענה כי בכל הנוגע לפיצויי הלנת שכר, מדובר בפיצויים עונשיים. אי לכך, נטען כי קיימת חסינות מפני תביעה כגון דא. השגרירות הפנתה בעניין זה לפסק דין שניתן בעא 1145/07 עזאם חסן קיק נ' מדינת ארה"ב. בפס"ד קיק התקבלה טענתה של ארה"ב לכך שעמדה לה חסינות מפני שיפוט בעניין תביעת הלנה וזאת בשל האופי העונשי של פיצויי זה.

חשוב להדגיש כי חוק חסינות מדינות זרות נכנס לתוקפו לאחר מתן פסק הדין בעניין קיק. דהיינו, ההלכה בעניין קיק הייתה רלבנטית עד כניסתו של החוק לתוקף. כעת, משנכנס חוק חסינות מדינות זרות לתוקפו בשנת 2008, הרי שהלכת קיק איננה רלבנטית עוד.

יתרה מכך, פסק הדין בעניין קיק ניתן בבית הדין האזורי. דהיינו, לא מדובר היה בהלכה מחייבת (אלא הלכה מנחה). מנגד, הודגש כי ניתנו גם פסקי דין הפוכים. למשל, בש"א 3655/06 (עב 4106/05) ממשלת ארה"ב נ' אירנה שייקוביץ. בעניין שייקוביץ נקבע כי פיצויי הלנה, חרף היותם פיצויים עונשיים, אינם הופכים את ההליך לפלילי. מדובר עדיין במחלוקות הנמצאות בגדרו של משפט העבודה.

לסיכום, בית הדין לעבודה קבע כי ארצות הברית לא תוכל ליהנות מחסינות כנגד תביעתו של העובד לשעבר. נקבע כי העובד השכיל להוכיח את התקיימותם של שלושת התנאים הדרושים לשם שמיטת חסינות השגרירות.