www.ovdim.org.il

עובד ישראלי הגיש תביעה כנגד שגרירות ארצות הברית - האם חסינות לריבון הזר?

דרגו את המאמר

אזרח ישראלי אשר עבד בשגרירות ארה"ב הגיש תביעה בגין סעדים שונים כגון פיצויים בשל פיטורים שלא כדין, פיצויים בעקבות פיטורים לאחר חשיפת שחיתות, הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים. השגרירות האמריקאית טענה כי מתוקף היותה ריבון זר, יש לדחות את התביעה שהוגשה כנגדה. ארצות הברית ביקשה להחיל על המקרה את כלי החסינות של הריבון הזר.

 

      קראו עוד בתחום:

כיום, חוק חסינות מדינות זרות הינו החוק אשר מסדיר את חסינותן של מדינות זרות מפני סמכויות השיפוט של הערכאות בישראל. סעיף 4 לחוק זה קובע כי במידה ומדובר בחוזה עבודה, המדינה הזרה לא תהיה חסינה מפני סמכות שפיטה בתביעת עובד כאשר התקיימו בתביעה כל התנאים שלהלן:

 

  1. עילת התביעה נמצאת בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה.
  2. העבודה - כולה או חלקה - נעשתה בישראל.
  3. עילת התביעה קמה במועד בו התובע (או המועמד לעבודה) היה אזרח ישראלי ומקום מגוריו הרגיל בישראל.


במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי כל שלושת התנאים אשר פורטו לעיל התקיימו. עילת התביעה הייתה אפליה בעבודה ופיטורים בניגוד להוראותיו של חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות. מדובר כמובן בסוגיות הקשורות בטבורן ביחסי עבודה ועל כן הן היו בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. כמו כן, גם הסעד של פיצויי הלנה בגין הלנת שכר הינו סעד הנמצא בסמכות בית הדין לעבודה. העובד ביצע את עבודתו בשגרירות ארה"ב בישראל והוא אזרח ישראלי. אי לכך, בית הדין לעבודה קבע כי היה די באלה על מנת להוכיח כי לשגרירות לא עמדה חסינות מפני ההליך.


הלנת שכר ומשמעותה בשל היותה פיצוי עונשי


השגרירות טענה כי בכל הנוגע לפיצויי הלנת שכר, מדובר בפיצויים עונשיים. אי לכך, נטען כי קיימת חסינות מפני תביעה כגון דא. השגרירות הפנתה בעניין זה לפסק דין שניתן בעא 1145/07 עזאם חסן קיק נ' מדינת ארה"ב. בפס"ד קיק התקבלה טענתה של ארה"ב לכך שעמדה לה חסינות מפני שיפוט בעניין תביעת הלנה וזאת בשל האופי העונשי של פיצויי זה.

 

חשוב להדגיש כי חוק חסינות מדינות זרות נכנס לתוקפו לאחר מתן פסק הדין בעניין קיק. דהיינו, ההלכה בעניין קיק הייתה רלבנטית עד כניסתו של החוק לתוקף. כעת, משנכנס חוק חסינות מדינות זרות לתוקפו בשנת 2008, הרי שהלכת קיק איננה רלבנטית עוד.


יתרה מכך, פסק הדין בעניין קיק ניתן בבית הדין האזורי. דהיינו, לא מדובר היה בהלכה מחייבת (אלא הלכה מנחה). מנגד, הודגש כי ניתנו גם פסקי דין הפוכים. למשל, בש"א 3655/06 (עב 4106/05) ממשלת ארה"ב נ' אירנה שייקוביץ. בעניין שייקוביץ נקבע כי פיצויי הלנה, חרף היותם פיצויים עונשיים, אינם הופכים את ההליך לפלילי. מדובר עדיין במחלוקות הנמצאות בגדרו של משפט העבודה.


לסיכום, בית הדין לעבודה קבע כי ארצות הברית לא תוכל ליהנות מחסינות כנגד תביעתו של העובד לשעבר. נקבע כי העובד השכיל להוכיח את התקיימותם של שלושת התנאים הדרושים לשם שמיטת חסינות השגרירות.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - יעוץ משפטי

האשמת שווא בגניבה ופיצויי לעובד מחברת החשמל

עובד אשר הואשם על ידי חברת החשמל בגניבה יקבל פיצויים בגין הוצאת לשון הרע... 

האם בית הדין הארצי לעבודה היה צריך להחמיר עם הנפוטיזם בנמל אשדוד?

האם בית הדין הארצי לעבודה הכשיר באופן עקיף את הדיון בנפוטיזם בנמל אשדוד כדיון לגיטימי בין ועד העובדים לדירקטוריון הנמל? 

האם עובד ישלם פיצויים בגין גניבת עין ותיאור כוזב באתר אינטרנט?

האם בית הדין לעבודה יפסוק פיצויים לטובתו של מעסיק בגין גניבת עין ופרסום תיאור כוזב באתר אינטרנט? 

עובד ציבור אשר סייע לארגון פשיעה הורשע בהרשעה תקדימית

האם ניתן להרשיע עובד ציבור בגין סיוע לארגון פשיעה? בית המשפט קבע כי התשובה לכך חיובית... 

צו למתן שאלון לעובד במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה

מהו צו למתן שאלון בבית הדין לעבודה? האם ניתן לבקש צו כגון דא במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה? 

עובד ישראלי הגיש תביעה כנגד שגרירות ארצות הברית - האם חסינות לריבון הזר?

הגשת תביעה נגד שגרירות זרה על ידי עובד ישראלי. האם השגרירות נהנית מחסינות כריבון זר? 

חשיפת מידע מביטוח לאומי לפי חוק חופש המידע - למרות מניעים כלכליים

האם ניתן לבקש חשיפת מידע מרשות מכוח חוק חופש המידע, וזאת למרות מניע כלכלי? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.