www.ovdim.org.il

אפליה בשגרירות ישראל בברלין - פיצויים על סך 223 אלף שקלים

דרגו את המאמר

המדינה תפצה עובד משרד התמ"ת שהופלה בתוך קבוצת השוויון שלו

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של עובד משרד התמ"ת אשר הופלה לטענתו לרעה בתוך קבוצת השוויון לה השתייך.

בד"כ מותאמת המשכורת בשליחות למשכורת בארץ

במשרד התמ"ת מחולקים העובדים על פי דרגות של וותק וניסיון ומשתכרים בהתאם לדרגותיהם.

המערער, בעל וותק של 20 שנה במשרד, הועסק במשך ארבע שנים בשגרירות ישראל בברלין במשרה המדורגת באופן נמוך ממשרתו המקורית בארץ. בניגוד למשרתו המדורגת בסולם המח"ר בדרגת 42, הועסק המערער במשרה בברלין המדורגת בדרגת מח"ר 37-39.

למרות הנחיות של תקנון לשירות המדינה ותקנון שירות בחו"ל, הקובעות כי במידה ועובד מועסק בחו"ל במשרה הנמוכה מדרגתו, עליו להשתכר עד דרגה אחת מעל לדרגה המשרה (במקרה דנן – 40), נהוג במשרד התמ"ת מזה שנים לשלם שכרם של העובדים בשליחות בהתאם למשכורתם בישראל.

בית הדין האזורי מכיר באפליה ופוסק פיצויים בגין עוגמת נפש  

על פי טענותיו של המערער, הוא השתכר בתחילה באופן בו משכורתו הוצמדה למשכורתו בישראל, אך לאחר שלקח חלק בתביעה מסוימת (טענה אשר לא הוכחה בבית הדין), הורדה משכרותו באופן מפלה, בניגוד לנוהל ובהתאם לתקנון.

המדינה טענה לעומתו כי מדובר בהנחיות אשר נגזרו משירות תקנון המדינה ותקנון השירות בחו"ל ואין היא רשאית להפר אותם במקרה נשוא התובענה. בית הדין האזורי לעבודה הכיר בהפליה בהתאם לטענותיו של העובד וקבע לו פיצויים בסך 40,000 שקלים בגין עוגמת הנפש והנזק הבלתי ממוני.

השאלה המשפטית

העובד ערער לבית הדין הארצי לעבודה בטענה שמגיעים לו כל הכספים אשר לא שולמו לו בתקופת שירותו בברלין, בהתאם לאופן בו השתכרו במשך שנים עובדים אחרים דוגמתו במשרדים ממשלתיים.

 

קראו עוד...

 

מפעל תרמילים יפצה עובד מוסלמי בגין אי-תשלום 150% בימי שישי

רכבת ישראל - לא לתצפיתנים ערבים

מתלמדת זכאית לתשלום שכר מינימום

הלנת שכר מינימום - עבירה פלילית


השאלה המשפטית אשר עמדה בליבו של הדיון בערעור דנן הייתה מה יש לפסוק לטובתו של עובד אשר מופלה לרעה ביחס לקבוצת השוויון לה הוא שייך? האם יש לפסוק לו פיצוי גלובאלי בעבור נזק ללא הוכחת נזק, או שמא יש לפצותו במלוא הסכום שלא שולם לו בעקבות האפליה?

המערער טען כי בית הדין האזורי לעבודה היה צריך לפצותו בשווי כל שכרו שלא שולם, 223,000 שקלים, ובנוסף בגין עוגמת נפש והנזק הבלתי ממוני על סך 100,000 שקלים. לטענתו של המערער, הצעד שננקט כלפיו נבע מעדותו בבית הדין לעבודה בתביעה המסוימת, והאפליה כלפיו נעשתה על רקע אישי גרידא. לטענתו הוא הופלה בשל התנכלות בכירי המשרד אליו.

 

קראו גם...

 

פיטורין עקב בדיקת פוליגרף

פיטורין אחרי 11 חודשים, מה הדין?

חוק שעות עבודה ומנוחה, לא לעורכי דין צעירים

הפקת הריאליטי נסתיימה בכישלון - שכרם של העובדים יקוצץ?


פרשת "חוקה לישראל" – דיני אפליה

הסוגיה נבחנה על פי הפסיקה בפרשת "חוקה לישראל". בפרשה זו הוגדרו הפיצויים המגיעים לעובד בגין הפרת זכויות באופן דומה. הפסיקה בפרשה מתחלקת לשלושה מצבים:

המצב הראשון – העובד זכאי לזכות אשר לא ניתנת לו על פי דין. פיצויים – עוגמת נפש ושכר.

המצב השני – העובד אינו זכאי לזכות מסוימת ולהנהלה אין שיקול דעת האם להעניק לו אותה או לא. עם זאת, הזכות מוענקת לעובדים אחרים באופן מסורתי. פיצויים - עוגמת נפש בלבד.

המצב השלישי – העובד אינו זכאי לזכות מסוימת על פי דין, אך להנהלה ישנו שיקול דעת האם לחרוג מהדין והיא חורגת ממנו בעניינם של כל העובדים האחרים מלבדו. פיצויים – שכר אך לא עוגמת נפש.

על פי בית הדין הארצי מדובר במצב השלישי לפרשת "חוקה לישראל"

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המערער אינו זכאי לפיצויים בכפוף לפרשת "חוקה לישראל" משום שראה במצבו התקיימות של המצב השני בפרשה – כאשר קיימת זכות מנהלית אשר אין לרשות המעסיקה שיקול דעת בהענקתה לעובדים, אך עם זאת זכות זו מוענקת לעובדים באופן מסורתי. על פי שלב זה, יש להכיר בעוגמת הנפש אך לא בזכות לפיצויים.

בית הדין הארצי לעבודה, לעומתו, הכיר בעניינו של המערער כמתאים למצב השלישי של "חוקה לישראל" אשר קובע כי מדובר בזכות אשר איננה מעוגנת בחוק ומוענקת באופן שרירותי ומסורתי על ידי המעסיקים. במקרה

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה לפיצויים בגין שימוע שנערך למראית עין בלבד

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

הרעה מוחשית בתנאים עקב הפחתת שעות העבודה

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

מאבטח שעבד בשירות המדינה הגיש תביעה בגין הפרשי שכר

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

כתב אישום בגין העסקת נערים בעבודה בפיצרייה בשעות בלילה

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

פיצוי למנהלת חשבונות בגין פיטורין שלא כדין ללא עריכת שימוע

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מפעיל באגר שפוטר לאחר ארבעה חודשים דרש פיצויי הלנת שכר

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

האם יש לחייב את משרד החינוך לשבץ את המורה במשרה מלאה?

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.