חופש הביטוי בעבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 2.3 מתוך 5

חופש הביטוי בעבודה

הזכות לחופש הביטוי הינה אחת מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי. זכות זו מעוגנת בנורמות הדמוקרטיות בכלל, ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בפרט. ברור לכל כי ללא הזכות להביע דעות שונות ומנוגדות, וללא הזכות להתבטא, אין כל משמעות לשלטון הדמוקרטי. הנשיא בדימוס, אהרון ברק, הגדיר זאת באופן הבא – "אין חופש ביטוי ללא דמוקרטיה, ואין דמוקרטיה ללא חופש הביטוי".

זכותו של פלוני לחופש הביטוי איננה עומדת לו רק בכובעו כאזרח. אדם זכאי ליהנות מחופש הביטוי גם במקום העבודה. עובד אשר מוחה כנגד מעבידו בעקבות החלטות מסוימות, איננו מפר את חופש הביטוי. לכל עובד קיימת הזכות להפגין ולהביע דעות שונות, אף אם הן מרגיזות את המעביד ואו מנוגדות לדעתו.

      קראו עוד בתחום:

• חופש הביטוי מול ביקורת ציבורית - סוגיית עובדי המדינה

• היעדרות מהעבודה בגין מחאה פוליטית, האם פיצויי פיטורים?

• עובדים במפעל הוצאו לחופשה כפויה בגין ניסיונות התארגנות
• פיטורים בגין נסיונות התארגנות בערוץ הספורט, האמנם?

עם זאת, במקרים בהם מדובר בעבודה, חופש הביטוי איננו מוחלט. אל מול חופש הביטוי, ניצבת בסיטואציות אלו, זכותו של המעסיק לניהול תקין של מפעלו ולקנייניו (מה שמכונה הפררוגטיבה הניהולית). דברים אלו באו לידי ביטוי בשורה של פסקי דין.

בס"ק 38/07, חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בא"י ואח', עסק בית הדין לעבודה במקרה בו עובדים תלו במפעל סטיקרים וכרזות היוצאים חוצץ כנגד ההנהלה, וכנגד מספר פוליטיקאים אשר התכוונו – לטענתם – לערוך שינויי מבניים מהותיים בחברה. בפסק הדין בעניין זה נכתב כי יש לערוך איזון בין חופש הביטוי של העובדים מחד, ולבין זכותו של המעביד לקניין במפעלו מאידך.

מבחן המידתיות

במילים אחרות, במידה והפעילות של העובדים לא חורגת מהסביר, ואינה עולה על הדרוש לצורך הבאת עמדתם, הזכות לחופש הביטוי תגבר על זכות הקניין של המעביד וזכותו של האחרון לפעול לפי הפררוגטיבה הניהולית.

בדיקה זו נערכת על פי מבחן המידתיות. דהיינו, בית הדין לעבודה בוחן את פעילותם של העובדים (לדוגמא, האם היא אינה אלימה), האם פעילות העובדים אינה עולה על הסביר מבחינת הנזק אשר היא גורמת למעביד (או לציבור), האם פעילות המחאה נעשית בתחום מוגבל של זמן, האם הפעילות גוררת גם עבירות על החוק באופן חריג, והאם מתקיימות נסיבות ספציפיות המטות את הכף לכאן או לכאן.

     עיקרון המידתיות מורכב משלושה מבחני משנה:

1. יש קשר של התאמה בין האמצעי (פעולות המחאה) לבין המטרה.
2. האמצעים בהם נוקטים העובדים מסבים למעביד את הנזק במידה הקטנה ביותר.
3. האמצעי אשר נבחר לעשות בו שימוש על ידי העובדים איננו ראוי במידה ופגיעתו בפרט היא "ללא יחס ראוי לתועלת בהגשמת תכלית המאבק".

דוגמא לפסק דין - פגיעה בתנאי הפרישה בגין מחאה בלתי לגיטימית

דוגמא למקום בו הפררוגטיבה הניהולית של המעביד גוברת על זכותו של עובד לחופש הביטוי ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה. מדובר בעובד אשר בתור מחאה נכנס למחשבו של יו"ר ועד העובדים ושלח מכתב לכלל עובדי החברה בו הוא מגנה את פעולותיה של ההנהלה.

העובד עשה שימוש זה, במחשבו האישי של יו"ר הועד, ללא אישור מצד בעל המחשב. כמו כן, העובד לא חתם את שמו בתחתית המכתב, וכך נוצר מצג שווא כאילו יו"ר הועד עומד מאחורי הדברים. בית הדין לעבודה קבע כי מכתבו של העובד במקרה זה איננו סביר ואף אינו מידתי.

מדובר היה, לשיטתם של השופטים והחברה, בהשתלחות חסרת רסן בהנהלה, ללא פתיחת אפיק לטענות לגיטימיות או למשא ומתן בין הצדדים. יתרה מכך, העובד כיוון את המכתב כלפי חברי ההנהלה בצירוף בני משפחתם. "כיצד קשורים בני המשפחה לעניין זה", תהו השופטים.

לסיכום, בית הדין לעבודה קבע כי למרות שמדובר בעובד נורמיטיבי אשר היה מועסק בנתבעת במשך למעלה מ-22 שנים, ניתן לשלול את מענק הפרישה שלו בגין הפרת משמעת ופיטורים מכוח הליך משמעתי.