www.ovdim.org.il

חוק יסודות התקציב מול החופש האקדמי

דרגו את המאמר

עס"ק 11563-05-10, אוניברסיטת ת"א נ' ארגון הסגל האקדמי הבכיר


בית הדין לעבודה קבע כי מוסד אקדמי איננו רשאי להעניק לעובדיו תוספות שכר מבלי לקבל על כך את אישורו של משרד האוצר. מדובר בפסק דין אשר במסגרתו נבחן המתח שבין החופש האקדמי מחד, ובין חוק יסודות התקציב מאידך. הדיון במקרה דנן עסק בפנסיה של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב. בית הדין לעבודה, בפסק דין אשר נכתב על ידי השופט אילן איטח, קבע כי חברי הסגל הבכיר אשר התקבלו לעבודתם באוניברסיטה החל מאוקטובר 2003 לא יזכו לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

 

      קראו עוד על זכויות עובדים באוניברסיטה:

 

המשמעות מפסיקה זו הינה כי חברי הסגל הבכיר ישתתפו בהפרשות לפנסיה, וזאת בדומה לכל הסדר פנסיוני במגזר הפרטי אשר נתון בין השאר לתנודות שוק ההון. נקבע כי חברי הסגל לא יזכו לקבל פנסיה מובטחת אשר תהיה על חשבונה של המדינה בלבד. מדובר בפסק דין שניתן במסגרת ערעור, לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אימץ את עמדת חברי הסגל הבכיר.


בית הדין הארצי קבע כי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב חל גם על האוניברסיטה. מדובר בסעיף אשר קובע כי גוף אשר נתמך או מתוקצב מהקופה הציבורית לא יוכל להנהיג שינויים בשכר (לרבות פרישה וגמלאות) או שינויים בהטבות כספיות כאלה ואחרות, וזאת מבלי להביא את העניין לאישור האוצר.


"חופש אקדמי איננו מטה קסם"


טענות וועד הסגל הבכיר כי האוניברסיטה הייתה רשאית לפעול כאמור במסגרת החופש האקדמי הנתון לה נדחו על ידי בית הדין הארצי לעבודה. ועד הסגל הבכיר ניסה להפנות את בית הדין לחוק המועצה להשכלה גבוהה הקובע כי מוסדות אקדמיים הינם חופשיים מבחינת ניהול ענייניהם המינהליים והאקדמאיים. למעשה, נטען כי חוק זה, הנוגע להתנהלותם של המוסדות האקדמים במסגרת החופש הנתון להם, גובר במקרה דנן על חוק יסודות התקציב.


בית הדין הארצי לעבודה דחה את הפרשנות הנ"ל. איטח ציין בפסק דינו כי הלכה פסוקה היא שהחופש האקדמי איננו מטה קסם המאפשר לאוניברסיטה לעשות בחוקי המדינה כבשלה. הודגש כי ישנן החלטות המתקבלות במסגרת האוניברסיטה אשר צריכות לעמוד תחת שבט הביקורת השיפוטית. לגופם של הדברים, איטח מצא מספר נימוקים אשר תמכו בקביעתו באשר למתח שבין שני החוקים:

  1. חוק המועצה להשכלה גבוהה חוקק לפני חוק יסודות התקציב. שיטת המשפט בישראל מכירה בעוצמתו של החוק המאוחר על פני החוק המוקדם כאשר שניהם שווים במעמדם.
  2. חופש אקדמי שונה מבחינת ההיבט המנהלי של מוסד לימודים לבין ההיבטים המחקריים והאקדמאים. תנאי המדינה בסיטואציה המדוברת לא פגעו בחופש האקדמי שאיננו מושג אמורפי שאין לגעת בו.
  3. הגבלותיה של המדינה עמדו בתוך גדרי פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וזאת משום שהן התקבלו לשם מטרה ראויה.
לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

קבל הצעה לקרן פנסיה / קופת גמל
שם + משפחה
נייד
דוא"ל
אני מחפש:
שלח

פסקי דין וחדשות - קרן פנסיה

על פי דו"ח בנק ישראל - למבוגרים רבים בישראל אין חיסכון פנסיוני

בנק ישראל מפרסם דו"ח לפיו כ-40% מהמבוגרים בישראל אינם מחזיקים חיסכון פנסיוני... 

שכירים רבים אינם בודקים האם המעסיק מפריש עבורם כספים לפנסיה

האם המעסיק מפריש פנסיה ומדוע השכירים בישראל אינם יודעים את התשובה לשאלה זו? 

חוק יסודות התקציב מול החופש האקדמי

האם האוניברסיטה כפופה להוראותיו הדווקניות של חוק יסודות התקציב, או שמא נתון לה חופש אקדמי מבחינת קביעת משכורות ותנאי שכר? 

נתונים מדאיגים מסקר שנערך בנושא דיני פנסיה וביטוח בקרב אזרחים בישראל

מרבית הישראלים אינם מקפידים על חיסכון ארוך טווח, ואזרחים רבים לא מסוגלים להפגין בקיאות בסיסית במונחים פיננסיים... 

עתירה לבג"צ לשם ניהול קופות גמל לשכירים בניהול אישי

עמותת "הקואליציה האזרחית" וד"ר הראל פרימק הגישו עתירה לבג"צ בגין "אפליה בין שכירים ועצמאים במשק הישראלי"... 

ניכוי פרמיות ביטוח מגמלה המשולמת לגמלאי צה"ל - בקשה לתביעה ייצוגית

בית המשפט העליון ביטל הליך ייצוגי שהוגש כנגד המדינה בגין ניכוי פרמיות ביטוח מגמלת גמלאי צה"ל... 

תביעה בגין אי הפרשה של כספים למבטחים בניגוד להסכם קיבוצי

האם עובד יכול לתבוע בגין אי הפרשה למבטחים לפי הסכם קיבוצי? כיצד בית הדין לעבודה יפצה אותו לאחר עשר שנים שלא העדר הפרשה? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.