התפטרות לרגל טיפול בילד ופיצויים
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 13 דירוגים בציון ממוצע: 4.3 מתוך 5 |
סעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורים עוסק במצב שבו עובדת התפטרה מעבודתה במהלך 9 חודשים מיום שילדה כדי לטפל בילדה. המחוקק קבע, כי במצב כזה יראו את התפטרותה כפיטורים לעניין חוק פיצויי פיטורים.
מדובר בסעיף בעל תכלית סוציאלית כלפי האישה העובדת כדי ליצור תנאים בהם תוכל להקדיש את זמנה לטפל בילד מבלי שתפסיד את פיצויי הפיטורין הקובע הוא האם תכלית ההתפטרות היתה לצורך טיפול בילד שנולד.
פיצויי פיטורין, באלו תנאים?
בסעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורים נקבעו שני תנאים מצטברים שצריך שיתמלאו על מנת שתקום זכאות לפיצויי פיטורים מכוחו. האחד – לידה והשני, מטרת ההתפטרות הטיפול בילד.
כאשר התפטרה יולדת ממקום עבודתה והחלה לעבוד במקום עבודה אחר הרי אם הוכח, כי תנאי העבודה במקום החדש היו נוחים יותר לטיפול בילד למשל, החלה לעבוד במקום עבודה אחר בו שעות עבודתה פחותות באופן משמעותי, מאלה שבמקום העבודה ממנו התפטרה, תהא זכאית לפיצויי פיטורים. בנסיבות אלה נקבע בפסיקה, כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר משמעותית עם הילד תוך טיפול בו.
המועד הקובע לבחינת זכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורים הוא מועד ההתפטרות ולא די בעצם ההתפטרות עקב הלידה כדי שזו תיראה כפיטורים, אלא צריך להראות, שההתפטרות למטרה מוגדרת של טיפול בילד.
על מי מוטל נטל הראיה?
נטל הראיה מוטל על התובעת, כי אכן התפטרה על מנת לטפל בילדה אולם כאשר עובדת מתפטרת לאחר לידה קיימת בדרך כלל חזקה (הניתנת לסתירה בידי המעביד) שהתפטרותה סמוך לאחר הלידה היא לצורך טיפול בילד שנולד.