הפסקה בעבודה במסגרת אמון אישי, האמנם?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

הפסקה של עובד על בסיס אמון אישי

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע בסעיף 20 כי ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל3/4- שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. כמו כן, ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.

האם מעסיק רשאי להגדיר זמן הפסקה בתשלום על בסיס אמון אישי מבלי להוציא את העובד באופן ברור להפסקה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה במסגרת תביעה של עובד מסעדה. התובע טען כי במהלך עבודתו הוא נדרש לעבוד ברציפות כתשע שעות מדי משמרת, וזאת מבלי שניתנה לו הפסקה כנדרש בחוק.

המסעדה טענה להגנתה כי אין כל ממש בטענות אלו והעובדים השונים ניצלו הפסקות וזמן מנוחה על בסיס אמון מלא ששר בין הצדדים. כמו כן, המסעדה הוסיפה כי העובד מעולם לא הלין על עניין ההפסקות בזמן שהועסק במסעדה.

שוטף הכלים מגיע לעדות

המסעדה הביאה לעדות את שוטף הכלים אשר הועסק במקום בתקופה נשוא התובענה. עובד זה העיד בפני בית הדין כי היום, כמו בעבר, יוצא הוא להפסקות מדי משמרת ובהן הוא נח ו"מנקה את הראש". כמו כן, הנתבעת הוסיפה כי העובד דנן איננו עובד כפיים ועל כן הוא איננו זכאי להפסקה על פי החוק (מדובר בטבח).

בית הדין לעבודה בחן ראשית את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ומצא כי טבחים זכאים לקבלת הפסקה בהתאם לאמור בסעיף 20 לחוק. עם זאת, במקרה דנן התובע לא השכיל לעמוד בנטל ההוכחה כי לא קיבל את ההפסקות כנטען. בית הדין לעבודה ציין כי העובד דרש חצי שעה הפסקה עבור כל משמרת שביצע. עם זאת, דרישתו עמדה על 251.5 הפסקות בגין 336 משמרות. מיותר לציין כי אין כל קורלציה בין הסכומים ועל כן תביעתו נדחתה.