www.ovdim.org.il

האם מותר למעביד להפלות בין עובדים במתן הטבות פרישה?

דרגו את המאמר

אפליה בזכאות למענק פרישה - האם התביעה תתקבל?

 

כאשר חברה נקלעת לקשיים כלכליים, לעיתים אין לה ברירה אלא להביא לפיטוריהם של עובדים מסוימים. לא אחת, ובעיקר במקומות עבודה בהם מועסקים עובדים רבים, נערכים הסכמים קיבוציים המסדירים את הפיטורים. לדוגמא, עובדים ותיקים ומבוגרים מקבלים אפשרות לצאת לפרישה מוקדמת תוך קבלת הטבות מסוימות (כגון מענקי פרישה). כיצד אפוא ניתן להוכיח אפליה בין עובדים במסגרת תנאי פרישה, כאשר המעביד מחליט לחרוג מההסכמות הקיבוציות לגבי עובד אחד, אך לא לגבי עובד אחר?

 

      קראו עוד בתחום:

 

שתי עובדות לשעבר, אשר פוטרו במסגרת פיטורי צמצום, הגישו תביעה כנגד מעסיקתן ובמסגרתה עתרו לתשלום מענק אשר לו הן זכאיות. התובעות טענו כי הנתבעת מנעה מהן לקבל את המענק וזאת מתוך אפליה אסורה ביחס לעובדות אחרות. בית הדין לעבודה קבע כי דין התביעה להידחות.

 

נטל ההוכחה ללא חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה


במקרים בהם מונחת לפתחו של בית הדין לעבודה תביעה העוסקת באפליה לכאורה במקום העבודה, מוטל על העובד הטוען לאפליה להוכיח את טענותיו. היות והוכחת אפליה הינה משימה מורכבת אשר לא אחת מצויה על גבול הבלתי אפשרי, לעיתים עובר נטל ההוכחה לכתפיו של המעסיק ועליו להוכיח שלא באפליה עסקינן. העברת נטל ההוכחה נעשית במסגרת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

 

עם זאת, חוק השוויון איננו נוגע לכל אפליה בעבודה, אלא לאפליה מחמת טעמים אשר מפורטים בו כגון מגדר, הורות, מילואים, לאום, גזע, גיל וכדומה. במקרה דנן, העובדות טענו כי הם הופלו בקבלת מענק אל מול עובדות אחרות. היות ולא דובר על אפליה מאחת העילות המנויות בחוק השוויון, נטל ההוכחה נותר על שכמן של התובעות. אלו לא השכילו להרימו ותביעתן נדחתה.

 

האם גם התובעות זכאיות למענק הפרישה?


הנתבעת הינה חברה אשר מפעילה קרן פנסיה. התובעות הועסקו בנתבעת במשך עשרות שנים עד אשר פוטרו מעבודתן בתום שנת 2002 במסגרת הליכי רה-ארגון ופיטורי צמצום. התובעות היו חלק מ-250 מעובדי החברה אשר איבדו את עבודתם במהלך זה. עבודתן של התובעות הופסקה, לפי הוראות ההסכמים הקיבוציים אשר חלים על הצדדים, במסלול פרישה לפנסיה תקציבית. לטענת התובעות, הן היו אמורות לקבל מענק פרישה למרות שלא עמדו בתנאי המענק לפי ההסכם הקיבוצי, וזאת משום ששלוש עובדות אחרות אשר גם לא עמדו בתנאי ההסכם קיבלו את המענק.


בית הדין לעבודה קבע כי דין התביעה להידחות וזאת משום שלא הוכח כי ההחלטה אשר אישרה את קבלת המענק בקרב שלוש העובדות שלא עמדו בתנאי ההסכם, הייתה שלא מתוך שיקולים בלתי ענייניים. בפסק הדין נקבע כי התובעות לא חלקו על כך שהן אינן עומדות בתנאי ההסכם הקיבוצי לקבלת מענק הפרישה המדובר.

 

למעביד ישנה זכות, במסגרת יחסי העבודה, להעניק לעובד מסוים זכויות ביתר, מעבר לחוזה עבודה או הסכמים קיבוציים החלים על הצדדים. במקרה דנן, הנתבעת החליטה באופן חד צדדי, ומתוך שיקולים שלא הוכחו כלא ענייניים, להעניק מענק פרישה גם לשלוש עובדות אשר לא עמדו בתנאי המענק לפי ההסכם הקיבוצי. הדבר אינו קובע כי כעת צריכה הנתבעת לחרוג מההסכם הקיבוצי, בכדי "למנוע אפליה", ולהגמיש את תנאיו לגבי כלל העובדים. הזכות אשר התובעות ביקשו לקבל איננה זכות אשר עוגנה בדין ועל כן אין הן יכולות לטעון לקבלה.

 

"לא כל אי שוויון הוא אפליה"


בפסק הדין צוין עוד כי אין זה בסמכותם של בתי הדין לעבודה להתערב בהחלטות פנימיות של המעביד במקרים כגון דא. במקום בו הזכות הנתבעת איננה מעוגנת בדין, בית הדין אינו יכול להורות על שילומה כאשר היא ניתנה לאחר מחמת פשרה או טעות. פיטורי צמצום אינם מהלך פשוט, לא עבור העובדים ולא עבור המעביד. אי לכך, ועל מנת לאפשר למעביד גמישות וחופש במקרים מתאימים, אין להצר דרכו מלפעול למען עובד פלוני לפנים משורת הדין.


לסיכום, לא כל שוני בין שני עובדים הינו אפליה אסורה. "הפליה פסולה פרושה יחס שונה אל שווים; פירושה יחס בלתי שווה ובלתי הוגן למי שראויים לאותו יחס. על דרך החיוב, שוויון הינו החובה להתייחס באופן שווה, לצורך המטרה הנדונה, אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלוונטיים לאותה מטרה".
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.