הארכת מועד להגשת ערעור בבית הדין לעבודה

דרגו את המאמר

פעמים רבות, בסיומו של הליך משפטי, אחד הצדדים איננו משלים עם תוצאות פסק הדין. במערכת המשפט בישראל עומדת לרשותו של צד זה הזכות לערער על כך לערכאה גבוהה יותר. במקרים בהם עסקינן בסוגיות אשר קשורות לדיני עבודה, הדיון הראשון ייערך בפני בית הדין האזורי לעבודה, וערעור על פסק הדין יוגש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

      קראו עוד בתחום:

• ערעור על פיטורים בזמן טיפולי פוריות שאושרו ע"י הממונה לחוק עבודת נשים
• דוקטרינת הבטלות היחסית בבית הדין לעבודה
• בקשה לבית הדין הארצי לעבודה לעיכוב ביצוע פסק דין
• ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על גובה הפיצויי בגין פיטורים שלא כדין

במידה והמערער יהיה סבור כי גם בית הדין הארצי לעבודה דחה את טענותיו שלא בצדק, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשת רשות ערעור בפני בית המשפט העליון. חשוב להדגיש כי למרות שהזכות הרחבה לערער על פסק דין הינה זכות חוקתית, הרי שלא ניתן להגיש ערעור אלא בכפוף לתנאים וסדרי דין קבועים מראש. אחד מהם הינו תקופת זמן מקסימאלית. דהיינו, לא ניתן להמתין עם הגשת הערעור עד לבלי די.

תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, קובעת כי יש להגיש ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי בתוך 30 ימים. 30 הימים הללו מתחילים להימנות מיום השימוע או מהיום בו פסק הדין נמסר למערער (במידה והוא ניתן שלא במעמד הצדדים). עם זאת, והיות וזכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד במשפט הישראלי (לרבות הזכות לערער על פסק דין), בתי הדין לעבודה רשאים במקרים מסוימים להאריך את המועד האמור ולאפשר גם הגשת ערעור באיחור.

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה קובעת כי בית הדין הינו בר סמכות להאריך את מועד הגשת הערעור וזאת מחמת "טעמים מיוחדים שיירשמו". דהיינו, לא מדובר בסמכות המופעלת באופן אוטומאטי אלא בעניין הנתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה (על סמך הנתונים העומדים בפניו והנוגעים לסוגיה נשוא הערעור).

מהם טעמים מיוחדים?

המונח "טעמים מיוחדים" הותיר מקום רחב ביותר לפרשנות מבחינתם של בתי הדין לעבודה. לא מדובר ברשימה סגורה ולמעשה אין בחוק פירוט של טעמים אשר הינם משמעותיים עד כדי שניתן להגדירם בבירור כ"טעמים מיוחדים". הלכה פסוקה היא כי לא קיימים כללים נוקשים לעניין זה והסוגיה נבחנת לגופה בכל מקרה ומקרה.

חשוב להדגיש כי למרות שהתפיסה העומדת מאחורי בית הדין לעבודה הינה כי מדובר בערכאה המבוססת על "ערכים סוציאליים", שיקול דעתו של השופט במקרים כגון דא איננו פרוץ לכל עבר. בפסיקה נקבעו זה מכבר "עקרונות מנחים" בנוגע לשאלה - מה הופך טעם ל"טעם מיוחד".

בית המשפט העליון התייחס לכך במסגרת ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח'. בפסק דין זה נקבע כי על פי רוב הטעם להארכת מועד להגשת ערעור נוגע לנסיבות אשר לא אפשרו למערער לפנות לבית המשפט בזמן (למשל בשל מחלה, מוות וכדומה). כמו כן, ייתכן כי גם אירוע "בלתי צפוי מראש" יעלה כדי טעם מיוחד המצדיק היענות לבקשת הארכת מועד מסוג זה. לעיתים, טעות מובנית מבחינתו של בעל הדין תאפשר גם היא את הארכת מועד הגשת הערעור. טעות זו צריכה להיות קונקרטית ושאינה יכולה להתברר במסגרת בדיקה שגרתית. למשל, טעות במניין הימים ממתן פסק הדין לא תוכלנה להתקבל בקלות, וזאת משום ששומה על המערער לדעת מהו המועד בו הסתיים ההליך עליו הוא מתכוון לערער.
 

יודגש כי פעמים רבות הערעור איננו מוגש בזמן בגין תקלות במערכת היחסים שבין המערער לבא כוחו. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי תקלות ביחסים שבין עורך הדין והלקוח אינן מהוות לכשעצמן טעמים מיוחדים להארכת מועד להגשת ערעור. עם זאת, ייתכן כי טעויות רשלניות וספציפיות מצד עורך הדין, יצדיקו היענות של בית הדין הארצי בעת בחינת הארכת מועד הערעור.