האם עובד ישלם פיצויים בגין גניבת עין ותיאור כוזב באתר אינטרנט?

דרגו את המאמר

עובד אשר הועסק במפעל מתכת במשך תקופה ארוכה החליט ללכת לדרך עצמאית. אי לכך, העובד פתח עוסק עצמאי ועבד מול המעסיק בהתאם לקבלות. כמו כן, העובד פתח גם אתר אינטרנט ובו הוא פרסם את עסקו ושירותיו. החברה טענה כי העובד הציג באתר האינטרנט תמונות של עבודות אשר בוצעו במפעל הנתבעת ועבורה.

כמו כן, נטען כי העובד הציג את כתובת ה"עסק" העצמאי ככתובת החברה, וזאת למרות ששם ה"עסק" היה שונה וחדש. החברה טענה כי מעשיו של העובד לשעבר עלו כדי גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות. העובד אישר במסגרת ההליכים בבית הדין לעבודה כי הוא פרסם תמונות של עבודות שבוצעו על ידו עבור החברה. לדבריו, הוא הודה כי הוא הציג את העבודות כעבודות שבוצעו על ידי עסקו העצמאי.

מהי גניבת עין?

סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות מגדיר גניבת עין באופן הבא - עוסק איננו רשאי לגרום לכך ששירות שהוא נותן, או נכס שהוא מוכר, ייחשב בטעות כשירות או נכס של עוסק אחר, או כשירות/נכס שיש להם קשר לעסוק אחר. ההלכה הפסוקה דנה לא אחת בתכלית המקופלת מאחורי עוולת גניבת העין.

      קראו עוד בתחום:

• גרפיקאי ומקים אתרים באינטרנט - האם יחסי עובד מעביד?
• מנהל פורום אינטרנטי בהתנדבות - לא מקיים יחסי עובד מעביד
• תביעה של מנהל פורום בוואלה להכיר בו כעובד ולקבל פיצויים
   

נפסק כי מדובר בעוולה אשר נועדה במקורה להגן על מוניטין של מי שנותן שירות או מוכר טובין, וזאת מפני מצג שווא כאילו השירות או המוצר המדוברים קשורים לבעל מוניטין אחר. במסגרת תביעות פיצויים בגין עוולה של גניבת עין, שומה על התובע להוכיח כי הוא מבקש להגן על מוניטין שנרכש על ידו, וכי קיים חשש של ממש להטעייתו של הציבור.
במקרה דנן, העובד לא הציג מוצרים שלו כקשורים או שייכים לחברה. להיפך, העובד הציג את המוצרים והשירותים כשייכים לעסק שנפתח על ידו. במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי למרות שהמעשים היו פסולים, הם לא הקימו עוולת גניבת עין לפי משמעותה בהתאם לחוק עוולות מסחריות.

תיאור כוזב, האמנם?

החברה העלתה כנגד העובד טענה נוספת. נטען כי מעשיו של האחרון עלו כדי "תיאור כוזב" כפי שמונח זה מצוין בחוק עוולות מסחריות. עוולת "תיאור כוזב" מוגדרת בסעיף 2 לחוק עוולות מסחריות באופן הבא - עוסק איננו רשאי לפרסם מידע (או לגרום לפרסום מידע), אשר הוא יודע או אמור לדעת שהוא איננו נכון. מדובר במידע הנוגע למקצוע, עסק, שירות או נכס - של העוסק או של עוסק אחר.

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי העובד אכן חטא בתיאור כוזב כאשר הוא הציג את כתובתה ועבודותיה של החברה כמקום עסקו ועבודתו. עם זאת, סעיף 12 לחוק עוולות מסחריות קובע כי עוולה זו איננה מקימה לחברה זכות לפיצוי סטטוטורי. דהיינו, בכדי לפסוק פיצויים לחברה מכוח עוולת התיאור הכוזב, היה על האחרונה להוכיח שנגרם לה נזק בגין המעשים נשוא התובענה. במקרה דנן, הנתבעת לא טענה כי נגרם לה נזק כלשהו, ומקל וחומר היא לא הוכיחה נזק כאמור. התובעת ביקשה לקבל בגין רכיב זה "פיצוי ללא הוכחת נזק" אך בית הדין לעבודה דחה את טענותיה.