ניכוי פרמיות ביטוח מגמלה המשולמת לגמלאי צה``ל - בקשה לתביעה ייצוגית

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עעמ 7373/10

בית המשפט העליון קיבל ערעור אשר הוגש על ידי המדינה וקבע כי תביעה שהוגשה כנגדה בגין ניכוי פרמיות ביטוח לגמלאי צה"ל לא תתנהל בהליך ייצוגי. המדינה "ניצלה" למעשה מתביעה ייצוגית על סך כ-8 מיליון שקלים. מדובר בפסק דין אשר ניתן כשנתיים לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את הליך התביעה הייצוגי.

הסיבה המרכזית אשר הביאה את בית המשפט העליון לבטל את אישור התביעה הייצוגית לא הייתה מהותית כי אם טכנית. נקבע כי התובע, גמלאי צה"ל אשר שוחרר בשנת 1992, לא בחר את סעיף החוק המתאים לתביעתו. השופטת מרים נאור קבעה כי במידה והמערער היה בוחר בסעיף הנכון, ייתכן בהחלט שהיה מקום לאשר התביעה בהליך ייצוגי.

התביעה הייצוגית המדוברת הוגשה על ידי גמלאי צה"ל שקיבל, מאז שחרורו, גמלה חודשית ממשרד הביטחון. לדבריו, צה"ל ניכה סכומי כסף שונים מדי חודש מהגמלה, וזאת בעבור פרמיות בגין ביטוח תאונות אישיות וביטוח חיים. התובע טען כי הכסף נוכה מהגמלה והועבר לחברת "חבר" (אשר העבירה את הכספים, עבור הגמלאים ובהסכמי ביטוחי חיים ותאונות אישיות, לחברות ביטוח שהתקשרה עימן). תביעתו הוגשה בשנת 2008 וזאת בטענה כי מדובר בביטוחים אשר נעשו ללא הסכמתם של גמלאי צה"ל. התובע ביקש להשתמש בסעיף בחוק תובענות ייצוגיות הנוגע לתביעות בגין אגרות או מיסים שהוטלו על ידי רשות ממשלתית.

פרמיית ביטוח איננה אגרה או מס

השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן, בבית המשפט המחוזי, אישרה בספטמבר 2009 את התביעה כתביעה ייצוגית, וזאת בנוגע לניכויים שהורדו בגין פרמיית ביטוח התאונות האישיות. בהחלטה במחוזי נקבע כי גמלאי צה"ל נתנו "הסכמה פוזיטיבית" באשר לניכוי בעבור ביטוח החיים, ועל כן היה מקום להחריג ניכויים אלה מהתביעה.

זאת ועוד, נקבע כי המדינה לא הייתה חסינה מפני תביעת השבה היות וחברת "חבר" שימשה רק כצינור לחברות הביטוח עבור צה"ל. אגמון-גונן לא התייחסה באופן משמעותי לסעיף החוק אשר התובע ביקש לעשות בו שימוש, אך סעיף זה הפך כאמור ל"קריטי" בפסיקתו של בית המשפט העליון.

      קראו עוד בתחום:

• ביטוח תאונות או מחלות קשות לעובדים
• פיצויים בעקבות אי הפרשה לביטוח מנהלים והפסד כספי ביטוח בעת מחלה
• הצהרת בריאות בביטוחי חיים

במסגרת פסק הדין בעליון, השופטת מרים נאור קבעה כי "גמלתו של פנסיונר, בדומה למשכורתו של עובד, איננה הפקר. המעסיק איננו רשאי לאפשר הכנסת יד למשכורת או לגמלה, גם כאשר מדובר במדינה". עם זאת, נקבע כי "הכנסת יד למשכורת עובד", גם כאשר היא הייתה לכאורה "פעולה שלא כדין", איננה "גביית כספים כאגרה או כמס". במקרה דנן, הודגש כי מעסיקתו של התובע הייצוגי הייתה המדינה, והניכויים שנוכו ממשכורתו לא היו אגרות או מיסים אלא ניכויים עבור ביטוח.

התקבלה למעשה טענת המדינה כי "התשלום שנוכה מהגמלה לא נכנס לקופת המדינה ולא נוכה לצורך ייעוד ציבורי כלשהו. המדינה לא עשתה, בעת ניכוי הכספים, שימוש בכוחה השלטוני". כמו כן, השופטים ציינו כי כפי שנטען על ידי המדינה, "ביטוחים קולקטיביים כגון הביטוחים נשוא התובענה קיימים במשק הישראלי בגופים גדולים רבים כגון קופות חולים וכדומה".