גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.5 מתוך 5 |
גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה
לא אחת, תביעות בבית הדין לעבודה דורשות חשיפה של מסמכים שונים אשר נמצאים באופן בלעדי אצל אחד מן הצדדים. לדוגמא, עובד הטוען טענות כנגד מעסיקו לשעבר, ויודע כי האחרון מחזיק במסמכים המעידים על תנאי העסקתו (כאשר ישנה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לאופי העבודה). במסגרת הליך משפטי בבית הדין לעבודה, ניתן לעתור בין השאר לגילוי מסמכים רלבנטיים.
קראו עוד על גילוי מסמכים:
תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בית הדין רשאי להתיר גילוי ועיון במסמכים רלבנטיים לסוגיה או לסוגיות נשוא התובענה. בית הדין מורה כאמור כאשר הוא סבור שהגילוי יאפשר לנהל דיון יעיל בתביעה. התנאי המרכזי לקיומו של דיון יעיל זה הינו כי המידע אותו מבקש אחד הצדדים לחשוף הינו "מידע רלבנטי הנוגע למחלוקת הנדונה". הלכה פסוקה היא כי הגילוי יהיה רחב ככל האפשר, וזאת כל אימת שהצד המבקש את הגילוי יוכיח כי הדברים עומדים ב"מבחן הרלבנטיות".
הבדיקה בנוגע למבחן הרלבנטיות נעשית אפוא בשני שלבים. ראשית, בית הדין בוחן האם הוכחה קיומה של זיקה ברורה בין טענות המבקש בהליך העיקרי לבין גילוי החומר המבוקש. לדוגמא, חשיפה של מסמכים הנוגעים לתנאי העסקתם של עובדים אחרים המועסקים בתפקיד זהה לחלוטין, וזאת על מנת להוכיח "אפליה לכאורה". תנאי סף שני עוסק בהיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. דהיינו, נבחנות ההשלכות של חשיפת המסמכים על ההליך העיקרי, הדיון היעיל, והאינטרסים של הצדדים. גם לאחר בחינת שני תנאי סף אלה, עדיין לא תמה מלאכתו של בית הדין.
איזון האינטרסים מ"מעוף הציפור"
הלכה פסוקה היא כי גם כאשר שני תנאי הסף של מבחן הרלבנטיות תומכים בחשיפה וגילוי המסמכים, עדיין מוטל על בית הדין להביט על המקרה הספציפי מ"מעוף הציפור" ולאזן בדקדקנות בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק. במסגרת מבט עילי זה, בית הדין מתייחס להיבטים כגון עוצמת האינטרסים השונים, מידת העניין אשר יש במסמכים המבוקשים, ההסתברות של פגיעה בסעד המשפטי (במידה ולא תותר חשיפת המסמכים) וכדומה.
כנגד עיקרון יעילות הדיון עומדים עקרונות אשר יכולים להיות מנוגדים כגון אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה או אינטרסים של צדדים שלישיים (לדוגמא, תנאי עבודתם של עובדים אחרים אשר אינם חלק מההליך המשפטי). במילים אחרות, כאשר חשיפת המסמכים עלולה לגרום לפגיעה בפרטיות, קל וחומר כאשר מדובר בצד שלישי שאיננו מעורב, בית הדין יבחן בצמצום את הבקשה לחשיפת המסמכים.
דוגמא לפסק דין – גילוי מסמכים בין מנהלי חברה
בפסק דין אשר נדון לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, עסק בית הדין בבקשה של מנהל לשעבר בחברה לגלות את המסמכים הבאים - אישור תשלומי מיסים של המבקש ושל שותפו, גילויים של תלושי שכר וטפסי 106, של המבקש ושל שותפו, הסכם העבודה של שותפו עם הבעלים החדש של החברה, וכן את כרטסת הנהלת החשבונות של המבקש ושותפו עבור התקופה בה ניהלו השניים את החברה.
בנוגע לתלושי השכר וטפסי 106 הקשורים למבקש, בית הדין קבע כי הייתה רלבנטיות לגילויים וחלקם אף גולו במסגרת נספחי כתבי ההגנה והתביעה. אי לכך, נקבע כי ככל שישנם תלושי שכר או טפסי 106 שלא גולו, מוטל על החברה לחשוף אותם במסגרת ההליך. בית הדין קבע גם כי יש מקום לגלות אישורי תשלומי המיסים למבקש, וזאת נוכח טענתו של האחרון כי החברה שילמה לרשויות המס את המיסים הנדרשים, אך לא העבירה לו את השכר.
עם זאת, בית הדין קבע כי אין כל רלבנטיות לחשיפת טפסי 106, תלושי שכר, אישור תשלומי מיסים, וכרטסת הנהלת החשבונות של שותפו של המבקש. אי לכך, נקבע כי צו גילוי מסמכים בעניין זה לא יינתן. בית הדין ציין כי גם בכתב התביעה לא קשר המבקש את זכאותו לשכר עם זכאותו של שותפו ואין כל טענה כי כימות השכר אמור להיות שווה.
בית הדין דחה גם את הבקשה ככל שהיא נוגעת לחשיפת הסכם העבודה של השותף עם הבעלים החדש.
"לא שוכנעתי כי יש רלוונטיות למסמך זה לצורך דיון יעיל בתיק דנן וזאת מעבר לעובדה כי מדובר על מסמך שגילויו עשוי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים", נכתב בפסק הדין.