אפליה בקבלה לעבודה בשל מוגבלות

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אפליה בקבלה לעבודה מחמת ליקוי שמיעה

תע"א 11813-08

האם אפליה בעבודה? בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של אדם אשר טען כי הופלה מחמת מוגבלותו בבואו להתקבל לעבודה בענקית התקשורת "בזק". התובע טען כי למרות שהוא עבר את כל המבחנים לתפקיד נציג שירות בנתבעת, הוא לא התקבל בסופו של דבר לעבודה מחמת היותו כבד שמיעה.

לדבריו, הליקוי ממנו הוא סובל הביא לדחייתו, הא ותו לא. "בזק" טענה להגנתה כי התובע לא התקבל לעבודה משום שלא הציג בפניה אישור רפואי כנדרש. בית הדין לעבודה קבע כי יש לקבל את התביעה. בפסק הדין נכתב כי "בזק" לא התאימה את עצמה ואת דרישותיה לתובע ועל כן עסקינן באפליה אסורה.

התובע, הסובל מליקוי שמיעה, הגיש מועמדות לעבודה ב"בזק". לטענתו, הוא עבר את הבחינות לתפקיד נציג השירות בהצלחה אך לאחר מכן הודיעה לו החברה כי הקורס להכשרתו נדחה. "בזק" הזמינה את התובע לראיון לתפקיד אחר וזאת במטרה להביא לשילובו בקורס ההכשרה שנפתח יום לאחר מכן.

התובע טען כי הוא התקבל לתפקיד החדש. חרף כך, טען התובע, מנהלת משאבי האנוש בחברה ביקשה ממנו אישור מרופא תעסוקתי לעבודה ב"בזק" וזאת בשל מוגבלותו. התובע טען כי היות והוא לא השכיל להמציא את האישור הדרוש, נמנעה ממנו האופציה לעבוד בתור "נציג שירות" בחברה. אי לכך, טען התובע, עסקינן באפליה.

חוסר תום לב, האמנם?

התובע הפנה את בית הדין לעבודה לחוסר תום הלב מצידה של הנתבעת בהתנהלות מולו. לדוגמא, בשלב מסוים נאמר לו כי גיוס העובדים לחברה הוקפא, אך כניסה לאתר האינטרנט במועד זה הציגה מודעת דרושים לעיני כל.

"בזק" הוסיפה וטענה כי היא מעסיקה עובדים רבים הסובלים ממוגבלויות שונות והיא פועלת לא מעט על מנת לסייע לאלה להשתלב בחברה ובמשק. כמו כן, טענה "בזק", כל העובדים נדרשים להציג אישורים רפואיים. "בזק" הוסיפה כי התובע לא התקבל לעבודה בשל העדר ניסיון במכירות וגיוס העובדים למוקדים הטלפוניים הוקפא.

קראו עוד על עובדים בעלי מוגבלויות:

בית הדין קבע כי דין התביעה להתקבל. השופטת, אופירה דגן-טוכמכר, כתבה בפסק הדין כי התובע התקבל ונמצא מתאים לעבודה, והמכשול היחידי אשר מנע בסופו של היום את העסקתו הייתה כבדות שמיעתו. בנוגע לדרישה להצגת אישור רפואי, השופטת קבעה כי מבלי להכריע בשאלת הלגיטימיות של דרישה זו, בהתחשב בתנאי התפקיד ודרישותיו, הרי שהצגת בקשה לאישור רפואי יום לפני תחילת הקורס עלתה כדי חוסר תום לב מצדה של הנתבעת.

"בזק" תפצה - 50,000 שקלים

השופטת הוסיפה כי "בזק" הייתה פועלת נכון אילו הייתה מתגמשת לטובתו של התובע ומאפשרת את קבלתו לעבודה, בהתאם לצרכיו המיוחדים. לדוגמא, השופטת ציינה כי "בזק" הייתה יכולה לאפשר את כניסתו של התובע לקורס ההכשרה בכפוף להמצאת אישור רפואי במועד מאוחר יותר. כמו כן, היה ניתן להתריע בפני התובע אודות הצורך באישור הרפואי הנ"ל בטרם עת ולא בסמוך כל-כך לתחילת מועד הקורס.

הדברים נאמרו ביתר שאת כאשר עסקינן ב"בזק" שהינה חברת תקשורת גדולה המעסיקה אלפי עובדים. לסיכום, נקבע כי "בזק" תפצה את התובע בסך של 50,000 שקלים בגין אפלייתו. פסק דינו של בית הדין נשען במקרה דנן על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר נחקק ונכנס לתוקף בשנת 1998.

תכליתו של חוק זה, כפי שהיא מוגדרת בפרק הראשון שלו, היא לשמור על זכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלויות ולבטא את האחריות החברתית של הציבור בישראל כלפי אנשים אלה. מדובר אפוא בעקרונות אשר מושתתים על ההכרה בערך השוויון ובתפיסה כי האדם נברא בצלם ויש לכבד את הבריות.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן