האם בין משגיח הכשרות לבעל העסק מתקיימים יחסי עובד-מעביד?

דרגו את המאמר

מהם היחסים בין משגיח הכשרות למעסיק?

במשך כשמונה שנים, העניק התובע, רב בישראל תעודות כשרות לרשת בתי המלון שהיא הנתבעת בתיק שלפנינו. הענקת תעודת הכשרות הינה סמכות המוענקת ל"רב מקומי" מתוקף סעיף 2א’ בחוק לאיסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983.

בעלי המלון שילמו את משכורתו של הרב במשך השנים בתלושי משכורת מסודרים לרבות ניכויי מיסים וביטוח לאומי. כמו כן, הופרשו בעבורו כספים לקרנות פנסיה ומבטחים בכפוף להעסקת עובדים.

התובע טען כי עבד ברשת בתי המלון בתור "משגיח ראשון" (בנוסף להענקת תעודות הכשרות), ותלושי המשכורת שהוצגו בבית המשפט, כמו גם התשלומים הנלווים העולים מהם, אינם אלא שכר עבודה על פי כל המשתמע מכך. אי לכך, חלים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד ופיטוריו של האחרון הינם הפרה של ההסכם הקיבוצי החל על עובדי מלונאות.

      קראו עוד בתחום:

• זונה וסרסור - האם יחסי עובד מעביד?
• מתנדב המנהל פורום באינטרנט ובעלי האתר, עובד ומעסיקו?
• מתי אחיות יכולות להיחשב כעובדת ומעסיקה?

התובע טוען שהוא "משגיח ראשון", בית המלון טוען שהוא רק העניק ת.כשרות

לעומתו טענה רשת בתי המלון כי כל תפקידו של הרב היה נתינת תעודת כשרות לאורך השנים ולא היה האחרון מועסק אצלה. בכתב ההגנה נאמר כי הדרך בה שילמה הרשת את שכרו של הרב בתמורה לתעודות ההכשר היה באמצעות תלושי המשכורת וזאת משום שעל פי הדין אין לרב רשות לגבות שכר בגין תעודת ההכשר (שכן כל שעולה תעודה זו היא אגרה מיוחדת לרשות מוסמכת על פי חוק).

יחסי עובד מעביד עם משגיח כשרות, אימתי?

השאלה אשר עמדה בפני בית הדין הינה האם מערכת היחסים בין הרב לרשת בתי המלון הינה מערכת של עובד-מעביד, דהיינו האם התקופה בין 1994 ל-2006 מוגדרת על פי חוק כתקופת תעסוקה של הרב בבתי המלון. במידה ויכריע בית המשפט כי אכן מדובר בעובד המלון, יחולו עליו ההסכמים הקיבוציים בענף המלונאות (השומטים את הקרקע מתחת לפיטוריו כדין).

לא החתים כרטיס נוכחות, מילא משמרות של משגיחים בפועל

התובע טען כי במהלך שמונה שנות עבודתו, לא נדרש להחתים שעוני נוכחות ולא היה ברשותו כרטיס עובד. נוכחותו במלון הייתה מספר פעמים במשך השבוע, כולל ימי שישי ושבת, כאשר מתוקף תפקידו כ"משגיח ראשון" עליו הייתה מוטלת האחריות לאכוף את דיני הכשרות במטבחי המלון.

כמו כן, נענה במסגרת תפקידו לשאלותיהם של האורחים בנוגע להלכות הכשרות והשבת. מלבד תפקידיו אלו, טען התובע כי היה עליו להתייצב בעבודה בשעות שאינן שגרתיות, ובמסגרת תפקידו שימש גם כמנהל מחלקת הכשרות האחראי על קבלת העובדים למחלקת הכשרות כולל הפיקוח עליהם.

השופטים: עובד של בית המלון, מבלי להחיל עליו את ההסכם הקיבוצי

ממכלול העדויות שהוצגו בפניהם, קבעו השופטים כי בשאלת תפקידו של התובע במלון ניכר שתפקידו לא התמצה אך במתן תעודות ההכשר. השופטים סברו כי בביצוע התפקידים הנוספים של התובע, מעבר למתן תעודות ההכשר, השתלב הרב בבית המלון. העובדה שכאשר נעדרו משגיחים מעבודתם הרב ביצע משמרות במקומם מעידה על השתלבות בארגון, גם אם משמרות אלה לא היו חלק מסידור העבודה השוטף של המשגיחים.

לסיכום,

בית המשפט אמנם דחה את טענותיו של הרב לחזור לעבודתו ולפצותו בגין עוגמת הנפש, אך קיבל את דרישתו לפיצויי פיטורין. את תביעותיה של רשת בתי המלון, כי ישיב להם הרב את הכסף אשר שולם לו לאורך השנים על סך 700 אלף שקלים, דחה בית המשפט על הסף. העובד לא הוגדר על ידי בית המלון כ"משגיח ראשון" בפועל, ולא עסק בכך באופן רשמי במשך השנים, אי לכך, אין הוא עובד מלון מתוקף ההסכם הקיבוצי ולכן פיטוריו נעשו כדין.