דמי ביטוח לאומי לא שולמו אלא לאחר הלידה - האם ישולמו דמי לידה?

דרגו את המאמר

עצמאית לא שילמה ביטוח לאומי והסדירה את חוב לאחר הלידה – האם ישולמו דמי לידה?

אישה אשר עבדה בתור עצמאית הגישה תביעה לתשלום דמי לידה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה וזאת משום שהתובעת "לא צברה את התקופה הדרושה לתשלום דמי הביטוח".

במהלך הדיונים בבית הדין לעבודה הסתבר כי התובעת צברה חוב כלפי הביטוח הלאומי, בעקבות אי דיווח על חזרתה לעבודה לאחר חופשת הלידה הקודמת. את החוב סיימה התובעת לפרוע לאחר לידת בנה הנוכחי. האם האיחור בתשלום החוב מצדיק דחיית התביעה בעבור דמי הלידה?

התובעת ילדה בדצמבר 2002 והגישה תביעה לביטוח הלאומי לתשלום דמי לידה. תביעה זו נדחתה מן הנימוק כי התובעת לא צברה תקופת תשלום דמי ביטוח מספקת לפני יום הפסקת העבודה, וזאת כפי שנדרש ממנה לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995. התובעת הגישה ערעור על החלטה זו לבית הדין לעבודה.

התובעת הינה הנדסאית בניין עצמאית במקצועה. כך עלה מטופס התביעה לביטוח הלאומי, בו הצהירה התובעת כי היא "שרטטת עצמאית". התובעת נרשמה כעובדת עצמאית במוסד לביטוח לאומי בדצמבר 1999. כשבעה חודשים לאחר מכן הגישה התובעת "דין וחשבון רב שנתי" למל"ל.

בסעיף המיוחד לפירוט עיסוקיה, התובעת הצהירה כי החל מפברואר 2000, ועובר למועד מילוי הדו"ח, היא "עקרת בית (בחופשת לידה)". בשורת ההערות ציינה התובעת כי ממרץ 2000 היא הפסיקה לעבוד בעקבות חופשת הלידה והיא מבקשת להמשיך את חופשת הלידה גם מעבר לשלושת החודשים הראשונים. לטענתה, היא איננה עובדת עד להודעה חדשה. נוכח דיווח זה, נסגר תיקה של התובעת בביטוח הלאומי בפברואר 2000.

הביטוח הלאומי מגלה אודות עבודתה של התובעת ומבקש דיווח על הכנסותיה

ביולי 2002, שנתיים וחצי לאחר מכן, התקבלה אצל המל"ל שומת מס הכנסה לשנת 2001 אשר נערכה לתובעת בגין הכנסותיה בתור עצמאית בשנת מס זו (החל מינואר 2001). לאור השומה, ונוכח העובדה כי על פי הדיווח האחרון אשר התקבל מאת התובעת, היא איננה עובדת מאז לידתה, הודיע הביטוח הלאומי לתובעת כי עליה להודיע בכתב על הכנסותיה לשנת 2001 ומקורן. כמו כן, הוטל עליה להסדיר את מעמדה כעצמאית החל מינואר 2001.

קראו עוד בתחום:

התובעת לא הגיבה למכתב זה ומכתב נוסף נשלח אליה כעבור חודשיים. התובעת אישרה בבית הדין לעבודה כי עם הגעת המכתב השני היא "הבינה שישנם אי-סדרים בתשלומים לביטוח לאומי". יצוין כי התובעת לא הגיבה לפניות המל"ל ובינואר 2003 ערך הביטוח הלאומי חישוב דמי ביטוח לתובעת בתור עצמאית, בהסתמך על נתוני מס הכנסה. התובעת קיבלה הודעה בנוגע ליתרת החובה בעקבות כך.

התובעת טענה כי היא לא הסדירה את מעמדה כעצמאית במל"ל משום שהייתה "עסוקה מאד בעבודתה". בנוגע לחוב הכספי, התובעת שילמה את החוב בתשלומים. בבית הדין התובעת אישרה כי היא מודעת לכך שאיחרה בתשלום דמי הביטוח למל"ל.

משלמת את החוב בתשלומים – בינתיים נולד בנה השלישי

בסוף שנת 2002 ילדה התובעת את בנה השלישי. מאחר והחוב לגבי דמי הביטוח הוסדר רק במאי 2003, לאחר מועד הלידה, הביטוח הלאומי דחה את תביעתה לגמלה.

הביטוח הלאומי טען כי הן בשל סעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995, והן בהתאם לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, הזכאות לדמי לידה מותנית בכך שדמי הביטוח סולקו ע"י המבוטחת לפני ה"יום הקובע", קרי - לפני יום הלידה. אי לכך, נטען, התובעת הסדירה את חובה לאחר הלידה והיא אינה זכאית לדמי לידה.

יש לשלם דמי ביטוח לפני הלידה

בית הדין לעבודה קבע כי דין התביעה להידחות. לשון החוק הינה ברורה וחד משמעית – זכאותה של פלונית לדמי לידה מותנית בתשלום דמי הביטוח בטרם הלידה. במילים אחרות ולמקרה דנן, אין בתשלום דמי הביטוח לאחר הלידה בכדי לתקן את המעוות ולהקים עבור היולדת זכות לגמלה.

בעב"ל 393/97, ורדינה שומלה נגד המל"ל (פורסם בעבודה ארצי, כך לב(1) 210), התייחס בית הדין הארצי לעבודה לעניין זה.

"הביטוח הלאומי בישראל ממומן ברובו מדמי ביטוח המשולמים ע"י המבוטחים או בעדם על בסיס סיוע הדדי בין המבוטחים והבטחת גמלה מדור לדור" נכתב בפסק דין בארצי, "בהתאם לעקרון זה , נקבעה במספר ענפי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי 'תקופת הכשרה', או פרק זמן מינימאלי שבו שולמו דמי ביטוח לאומי, כתנאי לזכאות לגמלה. מטרת הוראות אלה היא להבטיח צבירת הון מינימאלית של הביטוח הלאומי ומניעת ניצול
לרעה של הביטוח הסוציאלי".

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן